עע"א 1022/09

תקציר

ועדת השחרורים מתחה ביקורת על החלטה קודמת להעניק דיון חוזר לאסיר, במקום לקיים דיון חוזר אמיתי בעצמם. הם הסכימו עם אפיון מעשיו של האסיר בהחלטה הקודמת כמונעים מאידיאולוגיה שבמרכזה הרג יהודים חפים מפשע, שלטענת עורכי דינו של העותר אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. השופטים מתחו ביקורת על החלטת הוועדה, אך בסופו של דבר אישרו אותה, והגיעו למסקנה כי העותר מהווה סכנה לציבור. הם הסכימו עם החלת סעיף 10(א) לחוק השחרורים, המאפשר להם לשקול את חומרת העבירה ואת תקופת המאסר שנריצתה בנוסף לשיקולים הרגילים לשחרור מוקדם. השופטים קבעו כי מעשיו של העותר – סיוע למחבל מתאבד שהרג 21 בני אדם ופצעו 110 נוספים – היו כה חמורים, ששחרורו המוקדם יפגע באמון הציבור במערכת המשפט ובהרתעה הציבורית. עוד ציינו כי העותר לא ריצה די מעונשו כדי להצדיק את קיצור תקופת המאסר, אף שיתרת הזמן הייתה קצרה יחסית. לפיכך, העתירה לשחרור מוקדם נדחתה.