ע"מ 1052/03

תקציר

מדובר במקרה של תביעת אבהות, שבה האב לכאורה סירב לעבור בדיקת רקמות. השאלה העיקרית היא האם על בית המשפט לאפשר למערער להציג ראיות המוכיחות כי האם לא הייתה פנויה בעת ההתעברות של הקטין, ומכאן שאין צורך שיעבור בדיקת רקמות, ויתרה מכך, כי הילד הוא ממזר או ספק ממזר. האם התגרשה מבעלה ונכנסה לכאורה להריון מהמערער. המערערת טענה כי האם אינה פנויה משום שבעלה לשעבר התגורר עמה חודש לאחר גירושיהם, ולכן אין לבצע בדיקת רקמות. בית משפט קמא דחה את טענות המערער והורה לו לעבור את הבדיקה. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת בית משפט קמא, והדגישה כי טענות המערער אינן רלוונטיות ורק נועדו לבייש את האם וכפועל יוצא מכך את הקטין. בית המשפט גם מתח ביקורת על התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה במהלך הדיון בבית משפט קמא. הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.