ע"ו 56148-02-23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתיק של גמלאי שירות קבע וצה"ל. המבקש ביקש לקבוע כי חלק מסוים מהתקנות אינו חל על ההליך, אשר ניתן על ידי בית המשפט. עם זאת, השופט קבע כי המבקש לא סיפק סיבה מוצדקת לבקשה נוספת לעיכוב ביצוע, שכן הנושא כבר נדון בוועדה. לדברי השופטת, היה על המבקשת להעלות את טענותיה בפני ערכאת הערעור, שכן בית הדין הפרוצדורלי כבר פסק בעניין, והבחירה לפנות תחילה לבית הדין הפרוצדורלי אינה מיטבית. זאת ועוד, חוסר שקידתה של המבקשת בהגשת בקשותיה להארכות ועיכובי ביצוע פעל לרעתה. השופטת הדגישה כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע פסק הדין, והמבקשת לא הוכיחה סיכוי טוב להצליח בערעורה. יתר על כן, מאזן הנוחות נטה בבירור לטובת המשיבים, בהתחשב במספר הגמלאים המעורבים ובסכום הממוצע הקטן יחסית המגיע להם. עוד ציינה השופטת כי המבקשת לא הביאה כל ראיה שתתמוך בחששה בדבר הקושי לגבות את הסכומים המגיעים לה. משכך, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, בוטל הצו הארעי והוטל על המבקש לכסות את הוצאות המשיבים בסך 15,000 ₪.