עת"מ 11798-12-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על היתר בנייה. העותרים, שהם שכניהם של המשיבים, התנגדו לבקשת המשיבים לממש את זכויות הבנייה שלהם, דבר שיש בו כדי למרר לכאורה את חיי העותרים ולפגוע באיכות חייהם. העותרים, הבקיאים בדיני מקרקעין, נקטו בכל האמצעים כדי להפחיד את המשיבים ולסכל את תכניות הבנייה שלהם. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת הרשות המינהלית, קרי ועדת הערר. החלטת הוועדה לאשר את היתר הבנייה התבססה על פרשנות סבירה של התכנית הרלוונטית ולא נמצאה בלתי סבירה או מופרזת בסמכותה. התוכנית, הקובעת כי הבנייה צריכה להתבצע בקירות משותפים, פורשה על ידי הוועדה כמאפשרת בנייה חלקית על הקיר המשותף, דבר שנמצא כפרשנות סבירה שבית המשפט לא צריך לעקוף אותה. כמו כן, אושרה החלטת הוועדה כי התכנית אינה פוגעת באופן משמעותי באיכות חייהם של העותרים. מאחר שהעותרים לא הצליחו להציג פתרון הגיוני לתלונותיהם או להראות נכונות כלשהי לפשרה, דחה בית המשפט את ערעורם והורה להם לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 40,000 ₪.