ת"א 39294-12-20

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את התקנות המאפשרות לו לדחות תביעות כדי לחסוך זמן ומשאבים, אך החליט כי במקרה זה מהלך כזה יהיה מוקדם מדי. השופטת מציינת כי על מנת שהתביעה תידחה לאלתר, צריך להיות ברור כי לתובע אין סיכוי להצליח, ואין זה המצב העומד על הפרק. במקום זאת, השופט מציע כי ישנן מספר סוגיות מורכבות הדורשות חקירה נוספת. לדוגמה, בית המשפט מכיר בכך שהדרישה של חוק סדר הדין העות'מאני לראיות בכתב יכולה להתפרש באופן צר במקרה זה, משום שמערכת המשפט הישראלית התפתחה מאז השלטון העות'מאני והשופטים הישראלים מצוידים טוב יותר להעריך ראיות. באשר לתקופת ההתיישנות, מהתכתובת בין הצדדים עולה כי המשיב התלונן על השיהוי והנזקים הנלווים לו לפני תום תקופת ההתיישנות. לפיכך, דרישת הכתב התקיימה. השופט מתייחס גם לייחודו של סעיף העילה בחוק התובלה האווירית ומציין כי תביעת התובע עשויה להצליח על פי אמנת מונטריאול, בהינתן שהיא מכירה בכך כעילת התביעה היחידה. עם זאת, השופט קובע כי יש לתקן את סכום הנזק הנתבע בכתב התביעה כך שיעמוד בתקרת הפיצוי שנקבעה באמנת מונטריאול. לבסוף, באשר להתגבשות הנזקים, קובע השופט כי אמנם המשיב טרם נשא במלוא סכום הנזקים הנתבעים, אך הסכם הסדר החוב עם חברה הונגרית קובע הפסד ממשי ועל כן יש להמשיך ולחקור את יסוד הנזק. המשיב הונחה להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 10.1.2023, והתיק ייקבע ליום 11.1.2023. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם.