ת"א 2025/05

תקציר

הסכסוך בין רת"א לדנאל החל בהסכם חוזי לבניית 240 יחידות דיור מוגן על מגרש בבעלות דנאל. ההסכם כלל הוראה למכירת חלק מהקרקע כתמורה עבור חלק מעבודות הבנייה, שאותה תממן רת"א. לאחר סיבוכים שונים, ביטלה דנאל את ההסכם, מה שהוביל את CA לדרוש את החזרת הכספים ששילמה לדנאל, בהם הלוואה בסך 7.2 מיליון שקל והיטלים שונים ששולמו למועצה המקומית בסך כולל של 3.2 מיליון שקל. עוד דרשה CA כי הערבים האישיים להסכם, שלמה מרציאנו וצבי לאופר, יחזירו סכומים אלה. בית המשפט קיבל את טענת CA כי הסכום ששולם לדנאל הוא הלוואה שיש לפרוע לאחר ביטול ההסכם. סיווגו של תשלום זה כהלוואה נתמך בלשונו הברורה של ההסכם, ועל דנאל לפרוע אותו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. באשר לאגרות והיטלים ששולמו למועצה המקומית, פסק בית המשפט גם לטובת רת"א, וקבע כי תשלומים אלה בוצעו מטעמה של דנאל ויש להחזירם על ידי דנאל לאחר ביטול ההסכם. עם זאת, המועצה המקומית ובעל הקרקע הנוכחי, יובל הירדן, אינם חייבים להחזיר סכומים אלה, שכן הקרקע נמכרה ליובלי הירדן ללא חובות, והיתרי הבנייה לפרויקט לא בוטלו. כמו כן, קבע בית המשפט כי הערבים האישיים, מרציאנו ולאופר, אחראים ביחד ולחוד להחזר סכום ההלוואה ל-CA, כפי שנקבע בהסכם הערבות. עם זאת, הערבות שלהם אינה משתרעת על פירעון האגרות וההיטלים. טענות רמ"י נגד המועצה המקומית ויובלי הירדן נדחו, וגם תביעתה הנגדית של דנאל נגד רמ"י נדחתה. כל צד אחראי לשכר טרחת עורך הדין שלו, ודנאל והערבים האישיים אחראים במשותף להוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של CA, המחושבים לפי 2.5% ו-15% מהסכומים שנפסקו, בהתאמה.