עס"ק 25504-08-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לתיק ערעור שבו טענה ההסתדרות הכללית של העובדים כי חברה פיטרה את אחד מחבריה בשל מעורבותו בארגון התאגדות עובדים, טענה שהחברה הכחישה. הערעור מערער על פסיקה קודמת של בית דין אזורי שקבע כי החלטת החברה לפטר את העובד התבססה על חששות לגיטימיים הקשורים לביצועים ולא בשל פעילותו המאורגנת. השופטים דחו את הערעור למרות הסתייגות מסוימת מנימוקי בית המשפט המחוזי. פסק הדין אישר מחדש את העיקרון לפיו מעסיקים נושאים בנטל ההוכחה במקרים בהם עובדים מפוטרים בשל בעיות ביצוע לכאורה, בעוד הם מעורבים באופן פעיל בארגון עובדים, כדי להבטיח שהם לא יופלו לרעה. עם זאת, בית הדין לא קיבל את טענת ההסתדרות כי היעדר תהליך שיפור מובנה לעובד מצביע על קשר בין פיטוריו לבין פעילות ההתאגדות. השופטים הסכימו לבחון את התיק על רקע כלל האירועים הקשורים למאמצי ההתאגדות בחברה, תוך התחשבות בטענות קונקרטיות על יחסה השלילי של החברה לתהליך ההתארגנות. הם מצאו כי בית המשפט המחוזי לא התייחס די הצורך לטענות אלה ולכן יבחן מחדש את חומר הראיות. לאחר בחינת מכלול העדויות והראיות, הגיעו השופטים למסקנה כי החברה הצליחה להוכיח כי פיטורי העובד נבעו אך ורק מתפקוד לקוי ולא היה להם כל קשר למעורבותו באיגוד. הם קבעו כי העובד זומן לשימוע ונשקלו פיטוריו בשל בעיות ביצוע עוד לפני מאמצי ההתאגדות, ולא נמצאו ראיות לתלונות "מוזמנות" נגדו. יתר על כן, תפקידו של העובד כמנהל תיקי לקוחות דרש זמינות מתמדת ותקשורת יעילה עם הלקוחות, דבר שלא הוכח באופן עקבי. השופטים הדגישו כי הכחשת הטענות על ידי העובד והיעדר בקשה להזדמנות לשיפור במהלך הליך השימוע, יחד עם גורמים נוספים, מצביעים על כך שהחברה הסירה באופן משביע רצון את נטל ההוכחה. לפיכך, הם דחו את הערעור, ובכך חיזקו את קביעת בית הדין האזורי כי פיטורי העובד היו מוצדקים על בסיס שיקולי ביצוע לגיטימיים. בנוסף, בחרו השופטים שלא להטיל הוצאות משפט על מי מהצדדים בסכסוך הקיבוצי הזה.