בש"א 1451/06

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנתבעים לחופשה להתגונן מפני תביעה המבוססת על שני הסכמי פשרה. השופט קבע כי הנאשמים לא הציגו הגנה תקפה, שכן טענותיהם לא היו מפורטות דיו, ספציפיות או נתמכות בראיות. לדברי השופט, הנתבעים לא סיפקו גרסה ברורה של שיעורי הריבית המוסכמים, ואף לא פירטו את מצגי הבנק שלכאורה הטעו אותם. תצהיריהם חסרו את הפירוט והבהירות הדרושים כדי לתמוך בטענותיהם, ובפרט בטענותיהם לקיזוז ריבית מופרזת ונזקים. בנוסף, חוות דעת המומחה שהגישו הנתבעים לא ריפאה את הפגמים בתצהיריהם והתבססה על הודעותיהם שלא אומתו. השופטת הדגישה כי הנתבעים, לרבות המבקש מס' 3, איש עסקים מנוסה, חתמו מרצונם על הסכמי הפשרה ולא סיפקו כל הצדקה מוצדקת לביטולם. מאחר שהנתבעים לא הציגו הגנה משכנעת, בקשת רשות ההגנה נדחתה, והתובעים היו זכאים לפסק דין בסכום הנתבע. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, והבנק הורשה להגיש את פסק הדין לחתימת השופט.