סע"ש 16719-09-20

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לסעד זמני, וקובע כי פיטורי המבקש היו חלק מהליך קולקטיבי רחב יותר של צמצום עקב השינויים שנגרמו כתוצאה ממשבר הקורונה. הליך השימוע נמצא תקין, כאשר למבקש ניתנה הזדמנות להגיב על נימוקי פיטוריו ועל ההחלטה שהתקבלה משיקולים ענייניים. כמו כן, טענת המבקשים כי הפיטורים היו קשורים לפעילותו של המבקש כחבר בוועד כוח העובדים לא הוכחה, שכן הראיות הצביעו על כך שהוא אינו קשור לפעילותם הארגונית. תחת זאת, המבקש פוטר במסגרת הליך הפחתה לגיטימי בהסכמת ארגון העובדים היציג. עוד מודגש בפסק הדין כי חובת המבקשים להציג מידע רלוונטי, דבר שלא עשו במקרה זה, היא שיקול לדחיית הבקשה לסעד זמני. בנוסף, טענת המבקשים כי הליכי הצמצום וההתייעלות של המשיבה לא היו מהותיים בשל מודעות דרושים שוטפות נמצאה בלתי משכנעת. המשיבה הציגה ראיות לכך שמספר העובדים המפוטרים עלה משמעותית על מספר העובדים החדשים, ותהליך הגיוס היה מורכב ודינמי בשל השפעת המגפה על התחבורה הציבורית. השופטת הגיעה למסקנה כי המשיב הציג ראיות מספיקות לכאורה לכך שהפיטורים היו מוצדקים ואינם קשורים לחברותה של המבקשת באיגוד, בעוד שהמבקשים לא מילאו את חובתם להציג תמונה מלאה, דבר שהוביל לדחיית הבקשה.