ת"א 69155-12-18

תקציר

מוסדות החינוך של איבלין הגישו תביעה כספית נגד המועצה המקומית איבלין בדרישה להוצאות חינוך ותקציבים בסך 5 מיליון שקל לשנים 2014, 2016, 2017 ו-2018. התביעה נסבה סביב השאלה האם בית הספר היסודי מרים בורדי, מוסד חינוכי מוכר באופן בלתי רשמי המופעל על ידי התובעת, היה זכאי למימון המועצה המקומית כמוסד מוכר שאינו רשמי לפי סעיף 11א לחוק החינוך הממלכתי. בית המשפט בחן שאלה משפטית זו וכן העריך את הסכומים המגיעים לתובע. פסק הדין הכיר בבית הספר היסודי בורדי כמוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי, בהתבסס על הרישיון הזמני של בית הספר שהיה בתוקף זמן רב ועל קבלתו הקודמת של הנתבע. כמו כן, נקבע בפסק הדין כי ההתחשבנות בין התובע לנתבע צריכה להתמקד בהוצאות המפורטות בכרטיס הוצאות החינוך, תוך תיקונים המבוססים על ראיות עובדתיות. חשוב לציין כי פרשנותו של חוק נהרי, המחייב תמיכה של רשויות מקומיות במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, השפיעה על החשבונאות. בית המשפט החליט כי יש לפרש את החוק באופן מצמצם, תוך הגבלת אחריותה הכספית של המועצה לפעילות חינוכית שוטפת. הוצאות מסוימות, כגון ביטוח תאונות אישיות וחוגים לילדים, נחשבו כבלתי קשורות לתקציב השוטף של בית הספר ולכן לא נכללו. בינתיים הופחתו התשלומים עבור הוצאות שמירה על סמך ראיות להשתתפות המשטרה. בית המשפט קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע 867,000 ₪, בכפוף לשינויים שנקבעו, בתוך 30 יום. התובע חויב לפצות את הנתבע בגין שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, ואילו הנתבע ישלם לנתבע שכר טרחת עורך דינו בסך 35,000 ₪. פסק הדין היה אמור להיות מוגש כפסק דין מוסכם בתוך 30 יום, והתיק נסגר.