רע"א 252/15

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם לטובת המשיב. המחלוקת הראשונית נסובה סביב הסכמים לפינוי חלקת קרקע באזור, שבבעלות המשיב ותפוסה על ידי המבקשים. המבקשים טענו כי קיימים הסכמים נוספים בין הצדדים, מעבר להסכמי הפינוי הפורמאליים, אשר ידחו את מועד הפינוי. בית משפט השלום פסק לטובת המשיב, קיבל את טענות המשיבים והורה על פינוי המבקשים מהמקרקעין, בצירוף תשלום פיצויים כפי שנקבע בהסכמים. לאחר מכן ערערו המבקשים על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה, מה שהוביל את המבקשים להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לבית משפט גבוה יותר. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי היא אינה מעוררת שאלות עקרוניות, משפטיות או ציבוריות כלשהן מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים, ואף לא נגרם למבקשים עיוות דין חמור. הטענות בדבר הסכם נוסף היו בעיקרן קביעות עובדתיות, שאומצו הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית המשפט המחוזי, ולפיכך אינן מתאימות לערעור על גלגול שלישי. בתי המשפט מצאו כי המבקשים לא הצליחו להוכיח קיומו של הסכם בעל פה, וניסיונם ליצור רושם כזה היה מתוחכם ואף נעשה בחוסר תום לב. גם דחיית עדותו של עו"ד מולכו, עד מפתח מטעם המבקשים, בשל תצהיר חסר, נמצאה כנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי, ולא עילה מתאימה לערעור. זאת ועוד, טענות המבקשים ביחס למסמכים חדשים שהתגלו, אשר לטענתם מצדיקים את ביטול פסק הדין מחמת תרמית, לא נחשבו לעילת ערעור בגלגול שלישי. את המסמכים המדוברים ניתן היה להשיג בשקידה סבירה, וזכויותיהם וטיעוניהם של המבקשים בנוגע למקרקעין נידונים בימים אלה בתביעה אחרת, כלומר קביעה זו אינה גורמת להם עיוות דין. ככלל, הבקשה נראתה כניסיון לעכב פינוי שתוכנן בתחילה לשנת 2012, ובית המשפט לא ראה סיבה להצדיק דחייה נוספת. לפיכך, בקשת רשות הערעור, יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע, נדחתה.