דנג"צ 5766/09

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מבקשת דיון נוסף בפסק דין קודם שאישר שלילת תעודת כשרות מעסק קונדיטוריה בבעלות יהודית משיחית. בפסק הדין המקורי, שניתן על ידי המשנה לנשיא ריבלין, אליו הצטרפו השופטים ג'ובראן ודנציגר, נקבע כי שלילת התעודה אינה מוצדקת. בית המשפט קבע כי אמונתו היהודית המשיחית של בעל העסק, תוך שהיא מערימה קשיים בדיני נאמנות הלכתית, אינה מצדיקה את הביטול, שכן דינים אלה מתייחסים להשגחה על כשרות המזון ולא לכשרות עצמה. בפסק הדין נקבע כי יש להעריך את מהימנותו של בעל העסק על פי אמות מידה משפטיות כלליות, וכל פיקוח נוסף הנדרש צריך להיות סביר ומידתי. העותרת, יחד עם המדינה, ביקשה לקיים דיון נוסף, בטענה כי פסק הדין חורג מפסיקות קודמות ושולל את ההסתמכות על אמינות תעודת הכשרות. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה, והסכים עם המשיב כי פסק הדין עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת ואינו מצדיק דיון נוסף חריג. פסק הדין אישר מחדש את שיקול הדעת המוגבל של הרשויות במתן תעודות כשרות, והגביל אותו לשיקולים שב"גרעין הקשה" של דיני הכשרות, שאינם כוללים את אורח חייו, אמונתו או דתו של אדם. בית המשפט הדגיש כי המקרה הנוכחי עסק בפיקוח על המזון הכשר ולא במזון עצמו, והתנאים שנקבעו לאישור היו בלתי סבירים ובלתי מידתיים. מכאן, שפסק הדין הקודם, שהתווה את גבולות דיני הכשרות בהקשר זה, לא הצדיק דיון נוסף, במיוחד בהתחשב בנסיבות הפרטניות של המקרה.