רע"א 5093/13

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך שכירות של משיב שהשכיר להרצל משה מבנה להפעלת מועדון ואולם ביליארד. חוזה השכירות פקע ולהרצל היו חובות שכר דירה. המשיב סירב לחתום על הסכם חדש עד לתשלום החוב. משהרצל לא נענה, הגיש המשיב תביעת פינוי שאושרה על ידי בית המשפט. אחיו של הרצל, אריה, ניסה להצטרף לתביעה, אך בקשתו נדחתה. המבקש, הטוען כי החזיק בנכס באישור אריה, הגיש תביעה נפרדת להכרה בזכויותיו על פי חוזה השכירות, לרבות בקשה לסעד זמני. בית משפט השלום נתן תחילה צו מניעה זמני עד להכרעה סופית, אך בהמשך הפך את החלטתו. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לחופשה כדי לערער לבית המשפט המחוזי, בקשה שנדחתה, מה שהוביל לבקשת החופשה הנוכחית לערער לערכאה גבוהה יותר. עם זאת, השופט קבע כי לא הועלו שאלות משפטיות או ציבוריות המצדיקות ערעורים נוספים, מה גם שההחלטות הקודמות התבססו על קביעות עובדתיות והערכות מהימנות. עוד ציינה השופטת כי החזקה בנכס על ידי המבקש אינה מאושרת וכי עיכוב בביצוע פינוי נכס עסקי ניתן רק במקרים חריגים. השלכות פסק הדין על עסקיו של המבקש לא נחשבו לנזק בלתי הפיך, ומשכך נדחתה בקשת רשות ערעור ועיכוב ביצוע. החלטה זו ניתנה במועד הפינוי המתוכנן.