ב"ל 38587-08-20

תקציר

התובעת, שלקתה באוטם שריר הלב (התקף לב), טענה כי היא נגרמה כתוצאה מאירוע חריג בעבודה. לטענת התובע, הוא נתן אבן יקרה בשווי סכום נכבד לליטוש, והמלטש פגע בה וגרם לירידת ערך משמעותית. התובע טען כי האירוע גרם לו ללחץ נפשי חריג. הנתבעת הכחישה את הטענה, וטענה כי לא היה אירוע חריג בעבודה וכי התובעת לקחה סיכון בלתי סביר במסירת היהלום למלטשת. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי אכן חווה אירוע חריג בעבודה. השופטת קיבלה את גרסת התובע לאירועים, וציינה כי היא נתמכת בתיעוד אובייקטיבי ובעדויות של עדים נוספים. השופטת הדגישה כי מורת רוחה של התובעת הייתה חריגה מבחינה סובייקטיבית, גם אם היה חוסר עקביות באשר לביטויה האובייקטיבי. בנוסף, נלקחו בחשבון סמיכות הזמן בין אירוע העבודה להתקף הלב, וכן מסמכים רפואיים התומכים בתביעה. השופט דחה גם את טענות הנתבע בדבר הסיכון הבלתי סביר לכאורה של התובע וההיסטוריה הרפואית שלו, וקבע כי אלה אינן רלוונטיות במקרה זה. משכך, קבעה השופטת כי התובעת הצליחה לבסס את התרחשותו של אירוע אובייקטיבי בעבודה שהיה חריג מבחינה סובייקטיבית והצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין אוטם שריר הלב של התובעת. לנתבע ניתן מועד אחרון להודיע על קבלת התביעה או להתעקש על מינוי מומחה. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים ותישלח אליהם בהתאם.