עת"מ 38067-03-16

תקציר

העותרים ביקשו לבטל את הפקעת אדמותיהם ביישוב עין שריד, שיועדו למבני ציבור אך נותרו ללא שימוש במשך למעלה מ-30 שנה. המשיבים טענו כי הקרקע הופקעה למטרה ציבורית ויש לראות בה חלק משטח מופקע גדול יותר. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין צורך ציבורי עכשווי או צפוי במקרקעי העותרים. זאת ועוד, נכונותם של המשיבים להשיב לעותרים חלק ניכר מהמקרקעין המופקעים סתרה את טענתם כי הקרקע דרושה לצרכי ציבור. בית המשפט קבע כי המשיבים זנחו את מטרת ההפקעה ולא פעלו בסבירות ובשקידה. בהתחשב במאזן הנזקים, מצא בית המשפט כי נפגעה זכותם של העותרים לקניין וכי הנזק הנפשי וההפסד הכלכלי הנובע מהמקרקעין הבלתי מנוצלים גוברים על האינטרס הציבורי בקיום ההפקעה. משכך, קיבל בית המשפט את העתירה והורה על ביטול ההפקעה והשבת הקרקע לעותרים. כן נדרשו המשיבים לפצות את העותרים בגין שכר הטרחה ששולם ולכסות את שכר טרחת עורך דינם.