רע"א 69995-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים המשפטיים שעולים ממנו, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של רע"א 69995-09-25 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ואח'** **מבוא** פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר קיבלה בקשה של התובע (המשיב) למינוי מומחה בתחום האורתופדיה לצורך הוכחת נזקי גוף שנטען כי נגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את החלטת בית משפט השלום ופסק כי המשיב יישא בהוצאות המבקשת. **עובדות רלוונטיות** 1. **התביעה:** המשיב הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, בגין נזקי גוף שנטען כי נגרמו לו בתאונת דרכים ביום 21.3.2017, כשש שנים וחצי לפני הגשת התביעה. 2. **הבקשה למינוי מומחה:** המשיב עתר למינוי מומחים בתחומי האורתופדיה והנוירולוגיה. בית משפט השלום החליט למנות מומחה רק בתחום האורתופדיה, בכפוף להפקדת חלק משכר המומחה, לנוכח הסכמת המשיב להשתתף בשכר. 3. **החלטות קודמות:** ערעור קודם על החלטה זו הוחזר לבית משפט השלום להנמקה. ההחלטה הנדונה, זהה בתוצאתה לקודמת, ניתנה לאחר ההחלטה להחזיר לבית המשפט קמא להנמקה. בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטה הנוכחית, אף שהיא מנומקת, אינה מספקת הסבר מדוע המסמכים הרפואיים שהוגשו מבססים ראשית ראיה, ולו בדוחק. 4. **המסמכים הרפואיים שהוצגו:** המשיב הציג מסמכים מעטים ממועד התאונה ואחריה, הכוללים תלונות על מיחושים בלבד. לא הוצגו מסמכים המצביעים על ממצאים כלשהם בדבר פגיעה אורתופדית או אחרת, או על נכות כתוצאה מהתאונה. המסמכים המעטים שהוצגו כללו תלונות על כאבים ביד שמאל, בשוק, ברגליים ובגב. בדיקות רנטגן של האגן והירך נמצאו תקינות. בדיקת צוואר וגב מלאה. הפנייה לפיזיותרפיה לגב תחתון לא מומשה. מסמכים נוספים ממועדים סמוכים אישרו מחלה בלבד. **עקרונות משפטיים עיקריים** 1. **סמכות בית המשפט לערעורים להתערב בהחלטות בית משפט קמא:** בית המשפט קבע כי החלטה בעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, והתערבות ערכאת הערעור מצומצמת ביותר, למעט במקרים חריגים. כאן, נקבע כי המקרה נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. 2. **הגישה הליברלית למינוי מומחים בנזקי גוף לפי חוק הפיצויים:** בית המשפט הדגיש כי מינוי מומחה הוא הדרך העיקרית העומדת לתובע להוכחת נזקיו לפי חוק הפיצויים. בשל כך, קיימת גישה מקלה וליברלית בנוגע למינוי מומחים רפואיים. גישה זו מתבטאת בכך שגם במקרה של ספק, בית המשפט ייעתר לבקשה, אף אם בדיעבד יתברר כי המינוי היה מיותר. 3. **דרישת "ראשית ראיה" כתנאי למינוי מומחה:** לצד הגישה הליברלית, בית המשפט חזר והדגיש כי קבלת בקשה למינוי מומחה בתחום רפואי מסוים מותנית בכך שהתובע הניח "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות בתחום זה, אשר נגרמה עקב תאונת הדרכים. ראשית ראיה זו יכולה להינתן על ידי מסמכים רפואיים שהוגשו או על ידי חוות דעת של מומחה בתחום אחר. 4. **העדר ראשית ראיה – שלילה של מינוי מומחה:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי במקרה הנדון, המשיב לא הניח כל ראשית ראיה המעידה על נכות בתחום האורתופדיה או בכל תחום אחר. המסמכים שהוצגו כללו לכל היותר תלונות על מיחושים סמוך למועד התאונה, אך לא מעבר לכך. לכן, לא היה מקום למינוי מומחה, אף לא במימון חלקי. 5. **"אין משמעותה של 'הגישה הליברלית' בהקשר זה כי נפרצו הסכרים כולם וכי הדרישה לקיומה של ראשית ראיה רוקנה מתוכן":** ציטוט זה מפסק דין אחר (רע"א 7097/11) מבטא את האיזון אליו שואף בית המשפט: מתן הזדמנות הוגנת לתובעים להוכיח את נזקיהם, מבלי לפתוח פתח לבקשות מיותרות וחסרות בסיס. **חידושים או דגשים משפטיים בפסק הדין** * **הגדרת "ראשית ראיה" בהיעדר ממצאים אובייקטיביים:** פסק הדין מבהיר כי "ראשית ראיה" אינה מסתכמת רק בממצאים אובייקטיביים המתגלים בבדיקות. עם זאת, גם תלונות גרידא, במיוחד כאשר הן מתייחסות לתקופה שאינה סמוכה ביותר לתאונה (כ-8 שנים במקרה זה), אינן מהוות לבדן ראשית ראיה מספקת, במיוחד כאשר אין כל תימוכין במסמכים רפואיים המעידים על ממצאים כלשהם. * **ההבחנה בין תלונה לממצא:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין "תלונות" (מיחושים) לבין "ממצאים" (סימני חבלה, ממצאים בבדיקות הדמיה וכדומה). רק ממצאים, או לכל הפחות תלונות משמעותיות הנתמכות בראיות נוספות, יכולים להקים בסיס ל"ראשית ראיה". * **החלת דרישת "ראשית ראיה" גם במימון חלקי:** בית המשפט קבע כי גם אם המשיב הסכים להשתתף בחלק משכר המומחה, עדיין נדרשת עמידה בתנאי הסף של הצגת ראשית ראיה. הדבר מעיד כי התנאי הבסיסי למינוי מומחה אינו עניין של עלות, אלא של קיום בסיס ראייתי מינימלי. * **התערבות ערכאת הערעור בהחלטות מינוי מומחה:** אף שבית המשפט מכיר בצמצום ההתערבות, הוא מראה כי במקרים בהם בית משפט קמא פעל בניגוד לעקרונות משפטיים ברורים (כמו היעדר ראשית ראיה), ערכאת הערעור תתערב. עצם קבלת הערעור, למרות הכלל בדבר אי-התערבות, מדגישה את חריגות המקרה. * **היקף המסמכים המועטים והיקף הזמן שחלף:** פסק הדין מייחס חשיבות משמעותית לעובדה שהתביעה הוגשה שנים רבות לאחר התאונה, והמסמכים המעטים שהוצגו אינם תומכים בטענות. הדבר מחזק את הדרישה לראשית ראיה. **השורה התחתונה** פסק הדין מדגיש את חשיבותה של "ראשית ראיה" כבסיס למינוי מומחה רפואי בתביעות לפי חוק הפיצויים, גם תחת הגישה הליברלית המאפיינת תחום זה. בית המשפט דחה את בקשת המשיב למינוי מומחה לאור היעדר כל בסיס ראייתי מינימלי לכאורה לנזק אורתופדי, והבהיר כי תלונות גרידא, ללא כל תימוכין במסמכים רפואיים, אינן מספיקות כדי להצדיק מינוי מומחה, גם אם הוגשו באיחור של שנים רבות.