ע"ע 1123/02

תקציר

הערעור מתייחס לשלוש סוגיות הנוגעות להטבות לעובד עם פרישתו מהמרכז הרפואי שערי צדק לאחר 27 שנות שירות. ראשית, טען העובד כי עליו לקבל פנסיה תקציבית מבית החולים, במקום פוליסת ביטוח המנהלים שהייתה לו. בית הדין קבע כי העובד אינו זכאי לשניהם, ומאחר שפוליסת הביטוח שלו לא העמידה אותו במצב גרוע יותר מפנסיה תקציבית, בית החולים לא נדרש לשלם לו את ההפרש. שנית, העובד טען כי עליו לקבל פיצויי פיטורים נוספים מבית החולים, שכן הסכומים ששולמו לפוליסת הביטוח שלו לא היו "במקום" פיצויי פיטורים. בית הדין הסכים חלקית, וקבע כי על העובד לקבל פיצויי פיטורים בניכוי הסכום העומד לרשותו מפוליסת הביטוח שלו. העניין הוחזר לערכאה נמוכה יותר כדי לקבוע את הסכום המדויק. לבסוף, טען העובד כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים חלקיים עם סיום תפקידו כמנהל תורן בשנת 1995. בית הדין חלק על כך, ולא מצא בסיס חוקי לפיצויי פיטורים חלקיים ולא ראיה לכך שסיום החובה נעשה ביוזמת בית החולים. ככלל, הערעור התקבל באופן חלקי, בכך שבית החולים חויב לשלם לעובד את ההפרש בין פיצויי הפיטורים שלו לבין תשלומי פוליסת הביטוח, אך נדחה בחלקו בנוגע לתביעות הפנסיה התקציבית ופיצויי הפיטורים החלקיים.