בש"א 10207/05

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בין חברי קיבוץ משמר דוד, גדי ופלורה פריימן, לבין הקיבוץ עצמו, על יישום מבנה ארגוני חדש שמטרתו להקל על המשבר הכלכלי בקיבוץ. החוב של הקיבוץ עומד על 230 מיליון שקל, מה שהוביל להחלטת מועצת מקרקעי ישראל לאשר תוכנית להקצאת קרקע פרטנית. אסיפה כללית של הקיבוץ אישרה את הקמתה של ועדת בוררות שתקבע את הקצאת חלקות המגורים לחברי הקיבוץ. ועדה זו הוסמכה גם להכריע בכל מחלוקת הנובעת מתהליך הארגון מחדש. המבקשים, שהם חלק מהקיבוץ, מערערים על החלטת ועדת הבוררות לפיה עליהם לפנות את מקום מגוריהם הנוכחי ולעבור למבנה אחר. הם טוענים כי הליך קבלת ההחלטות באסיפה הכללית היה בלתי חוקי ומבקשים להכריז על פסק הבוררות כבלתי מחייב. בנוסף, הם מבקשים מבית המשפט להכיר בזכותם להישאר בביתם. המשיבים, לרבות הקיבוץ, מבקשים לדחות את הבקשה בטענה כי היא פגומה וכי לבית המשפט אין סמכות להתערב בפסק בוררות זה. הם מדגישים את האופי הקואופרטיבי של הקיבוץ ואת הצורך במידתיות ביישום תוכנית הארגון מחדש. פסק הדין דוחה את בקשת המבקשים לסעד זמני, וקובע כי יש לטפל בטענותיהם באמצעות הליך ביטול פסק הבוררות. בית המשפט מדגיש את העדפת הבוררות המקצועית במגזר החקלאי ומציין את האינטרס הציבורי ביישום הסדר השיוך. המבקשים רשאים להגיש את התנגדותם, ובית המשפט מציע להם לשקול לדחות את תביעתם. אם הם יבחרו לעשות זאת תוך 30 יום, לא ייגבו עלויות והוצאות בית המשפט יוחזרו. פסק הדין מדגיש את סופיות הליך הבוררות ואת עילות ההתערבות המצומצמות, ומותיר למבקשים את האפשרות לבקש את ביטול פסק הבוררות אם ברצונם לערער עליו עוד.