ע"א 30691-12-18

תקציר

המערער ביקש לעיין במידע אודותיו שהיה בידי המשיב. המשיב מסר למערער את המידע שביקש והפנה אותו למכון המיון שגם ערך לו בדיקות, שם יוכל לעיין בתוצאות בדיקת המהימנות. המערערת טענה כי לא כל המידע נמסר ותבעה את המשיב. המשיב הגיש בקשה לסילוק על הסף, אשר נתמכה בתצהיר, לפיו כל המידע שברשותם נמסר למערערת. בית משפט קמא קיבל את טענת המשיב ודחה את התביעה. המערער ערער על ההחלטה. ערכאת הערעור דחתה את הערעור על כל חלקיו. בית המשפט מצא כי המשיב מילא את חובתו למסור למערער את המידע המבוקש ואף עשה מעל ומעבר בכך שהקל על גישתו לרישומי מכון המיון. בית המשפט ציין, כי המשיב, כמעסיק, לא היה כבול להוראות אליהן התייחסה המערערת, אשר חלו על מכוני המיון. זאת ועוד, ההיבטים הפרוצדורליים של הערעור, הנוגעים להיעדרות בא כוח המשיב בדיון ולהיעדר חקירה, לא נחשבו עילה מספקת להחזרת התיק לבית משפט קמא. השופטים הסכימו עם החלטת בית משפט קמא והורו למערער לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין.