דב"ע נה/283 - 3

תקציר

התובעים, עובדים בהווה ובעבר של החברה הנתבעת, הגישו תביעה נגד החברה בדרישה לסעדים כספיים שונים, לרבות פיצויי פיטורים, השלמת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, שכר עבודה והטבות נוספות, כמפורט בתביעותיהם הפרטניות. התובעים טענו כי הם זכאים לתשלומים אלה בהתבסס על מספר הסכמים החלים על הנתבעת, לרבות "הסכם פרישה" שנחתם בעקבות שביתת עובדים בשנת 1995, שמטרתו ליישב את הסכסוך ולחדש את פעילותו. עם זאת, הנתבעת הכחישה טענות אלה וטענה כי עמדה בכל התחייבויותיה על פי ההסכמים ושילמה לכל תובע את הזכאויות הכספיות המגיעות לו. בית המשפט בחן את הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. באשר לקביעת השכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, מצא בית הדין כי שיטת החישוב הוגדרה בבירור בהסכם הפרישה ואין לשנותה בה. בית הדין דחה את ניסיונם של התובעים לכלול רכיבי שכר נוספים בנוסחה, שכן אלה לא הוזכרו בהסכם או במהלך המשא ומתן. בנושא הודעה מוקדמת לעובדים מתפטרים, הסכים בית הדין עם הנתבעת כי כוונת הצדדים העומדים מאחורי הסכם הפרישה הייתה לכלול את כל התביעות במסגרת הפיצוי המוגדל המוזכר בהסכם. לפיכך, התובעים המתפטרים לא היו זכאים לדמי הודעה מוקדמת או הודעה נוספת. בית המשפט הסכים גם עם פרשנותה של הנתבעת להסכם בדבר מועד פיצויי הפיטורים, וקבע כי הנתבעת עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו. כמו כן, בית המשפט בחן את טענות התובעים בנוגע לכספים שנצברו במבטחים והגיע למסקנה כי פרשנותה של הנתבעת להסכם הייתה נכונה. הביטוי "למעט הכספים שנצברו בקופת מבטח" התייחס באופן ספציפי להפרשות שניתנו לקרנות פנסיה בודדות ולא כלל קרנות אחרות. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעת כי ההסכמים החלים והסכם ההסתלקות עצמו קבעו את זכאויות התובעים, ואלה לא כללו את קופת המפעל כמקור לפיצויי פיטורים. הנתבעת הודתה כי התובעים זכאים לדמי חופשה שנתית והבראה, אך טענה כי אלה כבר שולמו במלואם. כדי להימנע מכפל תשלומים, התיר בית המשפט לנתבעת להגיש פירוט של ימי החופשה וההבראה בתוך 30 יום, ואם היו לתובעים הסתייגויות כלשהן, הם יכלו להגיש בקשה נפרדת. עם זאת, בית המשפט מצא כי הטענות בדבר דמי מחלה, ותק והסכם הנדסאים לא פורטו דיים, ועל כן יש לדחות טענות אלה. כל תובע חויב לשלם לנתבע 2,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות ושכר טרחת עורך דין. לסיכום, טענות התובעים לא צלחו ברובן, ובית המשפט פסק לטובת פרשנויות הנתבעת להסכמים הרלוונטיים והתחייבויותיה הכספיות כלפי התובעים.