ת"פ 17021-12-22

תקציר

החלטת בית המשפט באשר לבקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו, שניתנה לפי סעיף 153(א) לתקשי"ר, היא דינה של הבקשה להידחות. הנאשם לא סיפק נימוקים מיוחדים המצדיקים התרת חזרה בו מהודאתו, במיוחד בהתחשב בשלב מתקדם של המשפט. הנאשם טען לפגם בצוואה, אולם בית המשפט מצא כי הלחצים שחווה הנאשם לטענתו במהלך ההודאה לא היו בלתי סבירים או פסולים בהתחשב במצבו הנפשי ובנסיבות העניין. גם בקשתו לא עמדה במבחן הזמן, שכן היא נעשתה חמישה חודשים לאחר הודאתו ורק לאחר שהתברר כי המלצות שירות המבחן אינן מיטיבות עמו. בית המשפט גם לא קיבל את הטענה כי הנאשם רצה בכנות לחשוף את האמת, מה גם שהנאשם לא פירט את גרסתו לאירועים שהובילו לחפותו. יתר על כן, בית המשפט לא ראה סיבה להצדיק חזרה בו מהסכמת הנאשם להגשת הודעות סבתו, מה גם שהסכמה זו ניתנה לפני הסדר הטיעון וייצוג הנאשם על ידי עורך דינו הקודם. בית המשפט גם לא מצא כל הפרה של הסדר הטיעון על ידי התביעה, שכן תנאי ההסכם לא הופרו. ככלל, בקשת הנאשם נעדרה כל תוכן, ובית המשפט ראה בה מניפולציה וניסיון תחבולה, ועל כן הבקשה נדחתה. הדיון בטיעונים לעונש נקבע ליום 05.06.24.