ת"ק 74372-01-24

תקציר

השופט פסק לטובת התובע, וקיבל את התביעה באופן חלקי על סמך מספר נימוקים. ראשית, לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, נמצא כי הנתבע הונה את התובע. הגדרת צרכן ועוסק לפי החוק תואמת את מערכת היחסים שבין התובע לנתבע. הנתבע, יועץ פיננסי במקצועו, הציג מצגי שווא והטעה את התובע באמצעות הצהרות בעל פה ובכתב, לרבות השמטה ואי גילוי פרטים מהותיים. עדותו של התובע נמצאה אותנטית, בעוד שעדות הנתבע לא הייתה עקבית. השופטת מצאה ראיות להטעיה גם בדף המבוא להסכם ובנספחים, שיצרו את הרושם כי השירות העיקרי המוצע הוא גיוס אשראי. כמו כן, התובעת הייתה רשאית לבטל את ההסכם לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים מחמת טעות חד צדדית. הנתבע היה מודע או היה עליו להיות מודע לכך שאלמלא טעותו של התובע, הוא לא היה מתקשר בחוזה. השופט הגיע למסקנה כי הנתבע ניצל את מצוקתו הכלכלית של התובע ואת חוסר ניסיונו כדי לכבול אותו להסכם שהציע שירות מועט, אם בכלל. גם הפרת חובת תום הלב על ידי הנתבעת, הן במהלך המשא ומתן והן בקיום החוזה, היוותה עילת ביטול. התובע לא יכול היה להחזיר את ה"עצה" שקיבל, והשופטת הורתה על השבה מלאה של הסכום ששולם, בסך 7,250 ₪. לגבי תביעות הנזיקין בסך 10,000 ₪ והוצאות מכתב עו"ד בסך 246 ₪, דחתה השופטת סכומים אלה מחוסר ראיות. עם זאת, השופט פסק לתובע פיצוי בסך 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב במו"מ ובביצוע החוזה על ידי הנתבע. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 800 ₪. את הסכום הכולל של 8,250 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, יש לשלם בתוך 30 יום. השופט הודיע לשני הצדדים על זכותם לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד.