ת"א 48406-01-22

תקציר

התובע, יליד 1979, טען כי נפגע בתאונת דרכים בשנת 2020 והגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים, נהג המשאית המעורבת בתאונה ומבטח הרכב, הכחישו את נסיבות התאונה וסירבו לקבל אחריות. השופט מצא כי גרסת התובע לאירועים הייתה אמינה ועקבית, ונתמכה בראיות. לפיכך, פסק השופט לטובת התובע, ומצא את הנתבעים אחראים לתאונה. השופטת בחנה את מצבו הרפואי של התובע וקיבלה את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לפיה לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור של 14.5%, מתוכם 10% נכות ברגלו הימנית ו-5% בגין צלקות. השופטת התייחסה גם לפגיעה התפקודית שנגרמה כתוצאה מהתאונה וקבעה כי לתובע נכות תפקודית בשיעור של 10%. בהתייחסו להערכת הנזקים, דן השופט ופסק לגבי כל ראש נזק. השופטת פסקה לתובע 180,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידית, 15,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים, 5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות וניידות ו-27,617 ₪ בגין נזק לא ממוני. בסיכומו של דבר, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 227,617 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 15.21%. סכום פסק הדין ישולם בתוך 30 יום, או שיצטבר בו הפרשי ריבית והצמדה כאמור בחוק. לצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.