פש"ר 12368-09-18

תקציר

פסק הדין דן בתחולת סעיף 96 לפקודה במקרה בו אדם העניק רכוש לאחר ופשט רגל. הסעיף נועד להגן על הנושים בכך שיאפשר ביטול מענקים מסוימים שניתנו על ידי החייב לפני פשיטת הרגל. החוק מבחין בין מענקים שניתנו בתוך שנתיים לבין אלה שניתנו בין שנתיים לעשר שנים לפני פשיטת רגל. הראשון בטל אלא אם כן המקבל מוכיח את כושר הפירעון של המעניק והעברה מיידית של הנכס המוענק. האחרון בטל אלא אם כן הוכיחו מקבלי המענק את יכולתו לפרוע חובות וכי המענק ניתן בתמורה יקרת ערך. במקרה הנדון, השופט קובע כי הסכם הגירושין בין החייב למשיב, שנחתם ארבעה חודשים לפני מתן צו פשיטת הרגל, נופל תחת סעיף 96(א) שכן הוא לא קיבל תוקף והצדדים לא נפרדו באמת. המשיב לא הביא ראיות להפרדת רכוש, והמענקים שניתנו על ידי החייב לא נתמכו בתמורה יקרת ערך. זאת ועוד, סמיכות חתימת ההסכם לחוק פשיטת הרגל מעוררת שאלות בדבר תום ליבו של המשיב. השופט מסכם כי יש לקבל את הבקשה ומורה כי כל ההענקות המוזכרות בהחלטה בטלות כנגד הנאמן. המשיב מצווה לשאת בשכר טרחת המנהל המיוחד והחייב.