ת"א 59338-12-13

תקציר

התובעים, אנדומדיק, התקשרו בחוזה הפצה עם הנתבעת, Composite Resources, לפיו אנדומדיק תפעל כמפיצה בלעדית של המוצר של Composite Resources בישראל. אנדומדיק תבעה את קומפוזיט ריסורסס בגין הפרת חוזה וחובת אמונים, וכן עשיית עושר ולא במשפט, בהתבסס על שתי עסקאות שבהן רכש משרד הביטחון הישראלי את המוצר באמצעות מפיץ אמריקאי, NAR, ולא באמצעות אנדומדיק. בית המשפט מצא כי Composite Resources לא הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפי אנדומדיק. לא נקבע כי Composite Resources הנחתה את משלחת הרכש לרכוש את המוצר מ-NAR ולא מ-Endomedic. גם אם הדבר היה מוכח, לא היה מדובר בהפרה, שכן החוזה רק חייב את Composite Resources להפנות פניות והזמנות מתוך ישראל לאנדומדיק, ולא למנוע יבוא מקביל. החוזה גם לא חייב את Composite Resources להבטיח כי התובעים ירוויחו מכל ההזמנות שבוצעו על ידי לקוחות ישראלים. יתר על כן, Composite Resources לא נמנעה מלשתף פעולה עם אנדומדיק בנוגע לעסקה השנייה; במקום זאת, היא ניסתה לסייע לאנדומדיק לקדם את העסקה, אך לא יכלה להטיל על עצמה דרישות יקרות. אנדומדיק טענה גם כי Composite Resources התעשרה שלא בצדק בכך שנהנתה ממאמצי השיווק שלה מבלי לפצות אותם. עם זאת, בית המשפט ציין כי חוזה ההפצה מסדיר את הפיצוי בגין מאמצים אלה ודחה גם טענה זו. למרות שבית המשפט הבין את תחושות העוולה של התובעים, הוא הגיע למסקנה כי בהיעדר עילה משפטית לטענות, יש לדחות את התביעה. עם זאת, בית המשפט בחר שלא לפסוק הוצאות לנתבע, נוכח המניע המובן של התובעים.