ה"פ 152/04

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת להקצאת קרקע במושב שזור, אגודה שיתופית. המבקשים דוד זר ומשה סולימני תבעו את הוועד המנהל של המושב, בדרישה לבטל את חברותם של המשיבים אלי וסקאוט פריג'יאן ואיתי מיכאל במושב, ולהחזיר את החלקות שהוקצו להם למושב. המבקשים טענו כי הליכי קבלת המשיבים כחברים והקצאת הקרקע אינם חוקיים, וביקשו להתקבל כחברים בעצמם ולהקצות את הקרקע במקומם. מנגד, טענו המשיבים כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתיק, אלא לדון בו בבית המשפט לעניינים מנהליים או בבית המשפט המחוזי. הם גם דחו את טענות המבקשים לאי סדרים בהליכי החברות והקצאת הקרקע וביקשו לשמור על החלקות שהוקצו להם. השופטת פתחה בדחותה את טענות המשיבים, בקובעה כי התיק מצוי בסמכותו של בית המשפט המחוזי, ובסמכותו המקבילה של בית המשפט הגבוה לצדק. לאחר מכן בחן בית המשפט לגופן של טענות המבקשים. נקבע כי המשיבים 2, 3 ו-5 לא הוכנסו כדין למושב כחברים, ולפיכך גם החלקות שהוקצו להם הוקצו שלא כדין. עם זאת, המבקשים לא הוכיחו כי עומדת להם זכות לערער על הקצאת המגרשים למשיבים, שכן הם עצמם לא היו חברי המושב ולא הוכיחו כי הקצאות המשיבים פוגעות בזכויותיהם שלהם. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות המבקשים בדבר אי חוקיות כהונתם של שניים מהמשיבים כחברי הוועד המנהל היו שגויות. עוד טענו המבקשים, כי ההחלטות לקבל את המשיבים כחברים ולהקצות את הקרקע לא התקבלו בהתאם לתקנון המושב, אשר חייב אישור החלטות אלה באסיפה כללית. המשיבים לא הכחישו זאת, והשופטת קבעה כי אי אישור ההחלטות מהווה הפרה של התקנון. עם זאת, בקשתם של המבקשים להתקבל כחברים ולקבל הקצאות קרקע בעצמם נדחתה, שכן הם לא מיצו את אמצעי ההקצאה המקובלים ולא הוכיחו כי בקשותיהם נדחו. התנהגותם של המבקשים עמדה בניגוד חריף להאשמותיהם בדבר התנהלותם הנטענת של המשיבים בעל פה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי טענות המבקשים התקבלו באופן חלקי, והורה על מחיקת המשיבים 2, 3 ו-5 מפנקס החברים של המושב. עם זאת, בקשותיהם האחרות של המבקשים נדחו, והותירו את הקצאות הקרקע ללא שינוי. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות לאף אחד מהצדדים.