ע"א 25062-09-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם לטובת הכשרה חברה לביטוח בע"מ. התיק המקורי נסב סביב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 8.5.2012, ועסק בתביעת ההכשרה להשבת תשלומים ששולמו למערערים בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מהתאונה האמורה. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת ההכשרה וקבע כי המערערים הפרו את חובתם למסור מידע כנה ומלא לחברת הביטוח, כמתחייב מחוק חוזה הביטוח. בית משפט השלום ביסס את פסק דינו על סתירות מהותיות בעדויות המערערים – בעל, אישה ובנם – בנוגע לפרטי התאונה. הערכאה הנמוכה יותר הגיעה למסקנה כי סתירות אלה מצביעות על חוסר כנות ואי גילוי פרטי האירוע המלאים, דבר הפוטר את הכשרה מחובותיה הביטוחיות. הסתירות הוגדרו על ידי בית המשפט כמכוונות ומרמה, ומשכך, על פי חוק חוזה הביטוח, חברת הביטוח לא הייתה חייבת בתשלום תגמולים כלשהם. המערערים טענו כי הסתירות היו בנקודות שאינן מהותיות ולא השפיעו על עובדות הליבה של המקרה. עוד טענו כי לא הוכח דיווח כוזב וכי התקדים מציב רף גבוה להוכחת טענות כוזבות. יתר על כן, הם טענו כי גם אם הבן נהג ללא ליווי - וזו הייתה הסיבה הנטענת לסתירות - חברת הביטוח עדיין אחראית. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא והגיעה למסקנה כי אכן קיימות סתירות משמעותיות בעדויות המערערים. ערכאת הערעור הדגישה כי מדובר בדוגמה קלאסית למקרה שבו ערכאת הערעור לא יכלה להתערב באופן סביר בממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר. בהיבט המשפטי, קבע בית המשפט כי חברת הביטוח זכאית לפטור מאחריות הקבוע בחוק חוזה הביטוח. החוק קובע כי אם מבוטח אינו מוסר למבטח מידע מדויק ומלא, וכשל זה מונע מהמבטח להעריך במדויק את חבותו, אזי המבטח אינו חייב בתשלום תגמולים. עוד קבעה ערכאת הערעור כי במקרה דנן יש במעשיהם של המערערים חזקת מרמה, גם אם אין היא עומדת לדיון בבית משפט פלילי. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם להכשרה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך של 15,000 ₪.