ת"א 3953-09-18

תקציר

## ניתוח משפטי: דבוש נ' עשהאל - סילוק תביעה על הסף בשל חסינות מפני לשון הרע **רקע** התביעה שלפנינו (ת"א 3953-09-18) עוסקת בבקשה לסילוק תביעת פיצויים בגין הוצאת לשון הרע על הסף. התובע, משה דבוש, טוען כי הנתבע, נדב עשהאל, מסר עדות שקר המהווה לשון הרע כלפיו בפני שופטת-בודקת שמונתה על ידי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) לבירור תלונות עובדים. הנתבע, מנגד, טוען כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל חסינות המוקנית לו מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, שכן העדות ניתנה בפני "רשות מוסמכת" כאמור בחוק. **השאלה המשפטית המרכזית** השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא האם העדות שמסר הנתבע בפני השופטת-בודקת, בהתאם למינוי שניתן לה על ידי מנכ"ל קק"ל, מהווה פרסום המוגן בחסינות מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, באופן המצדיק סילוק התביעה על הסף. **המסגרת הנורמטיבית והניתוח המשפטי** 1. **עילת תביעת לשון הרע:** התביעה מתבססת על עילת לשון הרע, כפי שהיא מוגדרת בחוק איסור לשון הרע. סעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע מהווה עוולה אזרחית, כאשר "לשון הרע" מוגדרת כפרסום העלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, או לפגוע בו במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. התובע טוען כי דברי הנתבע בעדותו פגעו בשמו הטוב ובמעמדו הציבורי והארגוני. 2. **החסינות לפי סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע:** סעיף 13 לחוק קובע רשימה של "פרסומים מותרים" (הגנות מוחלטות) אשר אינם מהווים עוולה אזרחית או עבירה פלילית, גם אם הם כוללים לשון הרע. סעיף 13(9) קובע כי לא ישמש עילה למשפט פרסום "שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור". תכליתה של חסינות זו היא לאפשר לרשויות רשמיות ולגורמים הפועלים מכוחן למלא את תפקידיהם ללא חשש מתביעות בגין התבטאויות הנאמרות במסגרת תפקידם. 3. **מעמדה של קק"ל כ"רשות מוסמכת":** בית המשפט בחן את מעמדה של קק"ל. נקבע כי קק"ל, כחברה לתועלת הציבור שהוסדרה בחוק, בעלת שורשים היסטוריים ומטרות ציבוריות מובהקות, מוכרת כ"גוף דו-מהותי" שהפן הציבורי בפעילותו דומיננטי. לאור זאת, פעילות מוסדותיה, לרבות הדירקטוריון וועדת הביקורת, הוכרה כפעילות של "רשות מוסמכת". פסיקה קודמת (תא (י-ם) 9871/02 גרבץ נ' אלישיב) תמכה בקביעה זו. 4. **מעמדה של השופטת-בודקת:** בהתאם לנהלי קק"ל, מונה על ידי מנכ"ל קק"ל שופטת בדימוס (השופטת-בודקת פרוז'ינין) לבירור תלונות עובדים, ומוקנות לה סמכויות לחקור ולשמוע עדים. בית המשפט קבע כי בדומה למוסדותיה של קק"ל, גם פעילותה של השופטת-בודקת במסגרת מינוי זה נושאת אופי ציבורי מובהק. קיים אינטרס ציבורי בבירור הוגן ויעיל של תלונות עובדים, והשופטת-בודקת פועלת מכוח סמכות שהוקנתה לה על ידי "רשות מוסמכת" (מנכ"ל קק"ל) על פי נוהל פנימי. לפיכך, גם השופטת-בודקת הוכרה כ"רשות מוסמכת" לצורך יישום סעיף 13(9) לחוק. 5. **הפרסום במסגרת עדות:** העדות שמסר הנתבע בפני השופטת-בודקת נעשתה בהתאם להוראתה, כחלק מבירור תלונה רשמי. בית המשפט קבע כי עדות זו מהווה פרסום שנעשה "על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין" (השופטת-בודקת, כ"רשות מוסמכת"). 6. **סילוק התביעה על הסף:** בהתאם לאמור, מכיוון שהתביעה מתבססת על פרסום שנעשה על ידי הנתבע בעדותו בפני "רשות מוסמכת", עומדת לו חסינות מוחלטת מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. חסינות זו גוברת גם אם הפרסומים היו כוזבים, נעשו שלא בתום לב או מהווים לשון הרע על פי הגדרת החוק. לפיכך, התביעה, גם אם יוכחו טענות התובע לגבי תוכן העדות, נידונה לכישלון. בנסיבות אלו, בית המשפט קיבל את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, תוך שמירה על האינטרס הציבורי שלא להטריד עדים בתביעות סרק ולהימנע מהרתעת עדים מלמסור עדות בפני גופים בוררים. **חידושים משפטיים ויישום עקרונות** * **הרחבת תחולת החסינות:** פסק דין זה מרחיב את ההכרה בגופים ובנוהלים כ"רשות מוסמכת" לצורך החסינות הקבועה בסעיף 13(9) לחוק. הוא מבהיר כי לא רק גופים ממשלתיים או תחת פיקוחם הישיר, אלא גם תהליכים פנימיים של גופים בעלי אופי ציבורי דומיננטי, כגון קק"ל, כאשר הם מתנהלים על פי נהלים מוסדרים ובאמצעות גורמים ממונים בעלי סמכויות, יכולים להיחשב כ"רשות מוסמכת". * **השופטת-בודקת כ"רשות מוסמכת":** ההכרה בשופטת-בודקת, הממונה על ידי מנכ"ל קק"ל במסגרת נוהל פנימי, כ"רשות מוסמכת" מהווה הרחבה משמעותית של הפרקטיקה השיפוטית. בכך, בית המשפט מעניק משקל רב לאינטרס הציבורי בבירור הוגן ויעיל של תלונות, ומגן על תהליכים אלו מפני הטרדות משפטיות. * **איזון בין זכות הגישה לערכאות להגנה על עדים:** בית המשפט יישם את עקרון האיזון שבין זכותו של אדם ליומו בבית המשפט לבין הצורך למנוע הליכי סרק. במקרה זה, עמדתו של הנתבע, המבוססת על חסינות ברורה, גברה על זכות הגישה לערכאות של התובע, שכן התביעה נחשבה חסרת סיכוי באופן ברור. * **הבחנה בין בירור התביעה לבין מהות הטענות:** חשוב להדגיש כי סילוק התביעה על הסף אינו מהווה הסכמה או דחייה של טענות התובע לגבי התנהלות הנתבע, לשון הרע או רדיפה אישית. ההחלטה מתמקדת אך ורק בשאלת היקף ההגנה המשפטית העומדת לנתבע בשל אופי הפרסום, ולא בבחינת אמיתות טענות התובע עצמן. **סיכום** פסק דין זה קובע כי בנסיבות המקרה, העדות שמסר הנתבע בפני השופטת-בודקת, שמונתה כדין על ידי מנכ"ל קק"ל במסגרת נוהל פנימי, מהווה פרסום המוגן בחסינות מוחלטת מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. כתוצאה מכך, התביעה לסילוק על הסף התקבלה, והתובע חויב בהוצאות. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההגנה על הליכים המתנהלים בפני "רשויות מוסמכות" ואת הצורך להימנע מהטרדת עדים בתביעות חסרות בסיס משפטי.