ע"א 52116-03-19

תקציר

המבקשים, אשר רכשו דירה מהמשיב בשנת 2013, התמודדו עם ליקויים שונים ושינויים שלא נמסרו בדירה. לאחר שתביעתם נדחתה על ידי בית משפט השלום בשל טעויות פרוצדורליות, ביקשו המבקשים ארכת מועד להגשת ערעור. בית המשפט נעתר לבקשתם, חרף התנגדות המשיב, בעיקר בשל זכות הערעור של המבקשים והנסיבות הסובבות את תביעתם הראשונית. תביעתם הראשונית של המבקשים נדחתה בשל מעשה של בית המשפט, שנבע מאי קבלת רשות לפצל את הסעד לשתי תביעות נפרדות – האחת בעניין ליקויים ושינויים בדירה, והשנייה הנוגעת לאיחור במסירת הדירה. המבקשים טענו כי פנו למשיב בנוגע לכוונתם לערער, והמשיב לא השיב. זאת ועוד, בקשת המבקשים להארכה הוגשה בתוך תקופת הערעור, דבר המצביע על חוסר הסתמכות המשיב על פסק הדין הראשוני. בנוסף, התנהלותם של המבקשים לא הייתה פסולה, ונימוקיהם, אף שהיו דלים, נחשבו מספיקים כדי להצדיק את הארכת המעצר לאור זכות הערעור והגישה לערכאות. בית המשפט נתן ארכה קצרה של 20 יום להגשת הערעור והורה למבקשים לשלם הוצאות בסך 3,000 ₪, ללא קשר לתוצאת הערעור, כ"דמי כניסה" בגין מחדליהם הפרוצדורליים. ככלל, הדגיש בית המשפט את חשיבות הנגישות לצדק וזכות הערעור, תוך איזון בין זכויות שני הצדדים.