בג"צ 5303/08

תקציר

התיק נסוב סביב הארכת מעצרו המנהלי של אדם המכונה העותר, שנעצר בגין פעילות הג'יהאד האיסלאמי. צו המעצר נקבע במקור לשישה חודשים, אך מאוחר יותר הוגש ערעור וקוצר לארבעה חודשים על ידי בית משפט צבאי. בעקבות החלטה זו הוציא המפקד הצבאי צו מעצר חדש לשישה חודשים, שהופחת עוד יותר לשלושה חודשים על ידי בית משפט צבאי נמוך יותר ולאחר ערעור הוחזר לשישה חודשים. העותר טען כי יש לבסס את צו המעצר על התקופה המקוצרת שאישר בית המשפט הצבאי, בעוד המדינה טענה כי למפקד יש סמכות להאריך את המעצר עד שישה חודשים. בג"ץ, לאחר שעיין בחומר חסוי, לא מצא עילה להתערב בצו ודחה את העתירה. עם זאת, היא הכירה בחשיבותה של הביקורת השיפוטית במקרים של מעצרים מנהליים והדגישה כי על המפקד הצבאי לשקול את החלטת בית המשפט הצבאי על קיצור התקופה כגורם משמעותי. בית המשפט הדגיש גם את הצורך לאזן בין צרכי הביטחון לבין חירות האדם ואת חשיבותה של ביקורת שיפוטית תכופה בתיקי מעצרים מנהליים. משכך, אף שהעתירה נדחתה, דברי בית המשפט נועדו להנחות את המשקל הראוי שניתן להחלטות בית המשפט הצבאי בנוגע להארכת מעצרים מנהליים.