עמש"מ 17035-10-09

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית הדין למשמעת לעובדי מדינה, שמצא את המערער, שהיה ראש מכללת זינמן לחינוך גופני וספורט במכון וינגייט, אשם בהטרדה מינית של עובדת הכפופה לו. המשיב האשים את המערער בעבירות לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963. בית הדין מצא סימני אמת ברורים בפרטי עדותה של המתלוננת והחליט ליתן לה אמינות מלאה, וכן מצא כי גרסת המערער אינה אמינה. בית המשפט הרשיע את המערער באישומים וגזר עליו נזיפה חמורה, העברה מתפקידו ופסילה מלכהן בתפקיד ניהולי עד לפרישתו. המערער סירב לקבל את הכרעת הדין ואת גזר הדין וערער על שניהם. הערעור נדחה, בית המשפט לא מצא הצדקה להתערב בפסק הדין המפורט והמנומק של בית הדין, וגם גזר הדין נמצא מנומק היטב, מידתי וראוי.