סע"ש 5647-03-21

תקציר

התובע, עובד מסעדה, תבע את מעסיקיו בגין הפרות שונות לכאורה של זכויות ההעסקה שלו, לרבות אי תשלום תנאים סוציאליים, תלושי שכר פיקטיביים, אי הודעה לעובד על תנאי העסקתו ושעות נוספות ללא תשלום. הנתבעים תבעו את התובע נגדית בגין גניבת סוד מסחרי ונזקים. בית המשפט קיבל את טענת התובעת בחלקה, וקבע כי הנתבעים אכן לא מילאו את חובותיהם כלפי התובע. באופן ספציפי, בית הדין מצא כי העסקתה של התובעת החלה ביולי 2014 והסתיימה באוגוסט 2020. במהלך תקופה זו, הנתבעים לא מסרו לתובע תלושי שכר עקביים או מדויקים, מה שהוביל לפסיקת פיצוי בסך 20,000 ₪. הנתבעים גם לא הודיעו לתובע על תנאי העסקתו, מה שהוביל לפיצוי נוסף של 5,000 ₪. כמו כן, בית המשפט מצא כי התובע עבד שעות נוספות ללא תמורה ראויה, ופסק לו 30,345 ₪ כהחזר בגין קיזוזים שבוצעו בתלוש שכרו האחרון. כמו כן נפסקו לתובע פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי חופשה ודמי הבראה, בסך כולל של למעלה מ-90,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מנקודת האמצע או סיום העסקתו של התובע. בית הדין דחה את תביעת התובע לפיצויי פיטורים עם התפטרותו, שכן לא עלה בידו להוכיח קשר סיבתי בין התפטרותו לבין תנאי עבודתו. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתם שכנגד של הנתבעים בגין גניבת סוד מסחרי ופיצויים, מחוסר ראיות. בסך הכל חויבו הנתבעים 2 ו-3 לשלם לתובע סך של 99,168 ₪, והנתבע 1 חויב לשלם 20,499 ₪, שני סכומים בתוספת הוצאות משפט וריבית. סכומים אלה כפופים לניכויים בגין הלוואות קודמות ותשלומים ששולמו לתובע.