ע"פ 6269/99
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון אישר את הרשעתו וגזר דינו של המערער בשורה של עבירות, לרבות מעשה מגונה. המערער טען כי נעדר את הכוונה הנדרשת לביצוע מעשה מגונה, שכן מעשיו – הפשטה וחיפוש אחר כספים מוסתרים אצל המתלוננת – נבעו ממניעים כלכליים ולא מיניים. בית המשפט הבהיר כי עבירת המעשה המגונה כוללת תכלית ספציפית כגון השפלה מינית, והרשעה אינה מחייבת הגשמה בפועל של תכלית זו. במקום זאת, המודעות לסבירות לגרום להשפלה מינית מספיקה. כלל הציפייה חל כאן, המשווה מודעות זו לכוונה, גם אם לא הייתה קיימת תשוקה מינית. בית המשפט קבע כי ההגנה על שלמות הגוף, הפרטיות והכבוד, כפי שהותוותה בחוק היסוד, מצדיקה תחולה זו. המעשים, אף שלא נבעו ממניעים מיניים, היוו מעשה מגונה בשל אופיים החודרני והמשפיל. באשר לגזר הדין, בית המשפט לא מצא סיבה לשנות את עונש חמש שנות המאסר, תוך הדגשת האופי החמור והנצלני של העבירות שבוצעו, שהיו כרוכות באלימות ובפגיעה משמעותית בכבודה של המתלוננת. בית המשפט שקל את נסיבותיו של המערער, לרבות מאמצי השיקום שלו, אך קבע כי אלה כבר נלקחו בחשבון בגזר הדין. הערעור נדחה, תוך שמירה על הכרעת הדין וגזר הדין המקוריים.
חקיקה מקושרת
ע"פ 6269/99 אברהם כהן נ' מדינת ישראל, עליון (17.1.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.