פ"ה 70586-02-19

תקציר

מדובר במורה, גב' ביאן זידאן, שהגישה תביעה נגד מעסיקתה, מדינת ישראל - משרד החינוך, בבקשה לעבור מעבודתה במחוז דרום למחוז אחר, רצוי בצפון או בחיפה. גב' זידאן עובדת במשרד החינוך משנת 2015 וקיבלה מעמד של עובדת קבועה בשנת 2017. היא ביקשה תחילה העברה בשנת 2018 בשל מצבה הרפואי, שכן היא סובלת מאלרגיות שונות ובעיות עיניים והומלץ לה על ידי הרופאים להימנע מחשיפה לאבק, הנפוץ יותר בדרום. משרד החינוך לא אישר את בקשתה, וגב' זידאן המשיכה לעבוד במחוז הדרום. המצב השתנה לאחר דיון מקדמי, שבו הציע בית המשפט כי עניינה של גב' זידאן ייבחן על ידי ועדה רפואית לעובדי מדינה. הוועדה מצאה אותה בלתי כשירה לעבוד במחוז דרום בשל מצבה הרפואי והמליצה להעבירה. עם זאת, משרד החינוך נתקל בקשיים בהעברתה של גב' זידאן, שכן מאות עובדים אחרים רצו גם הם לעבור למחוזות הצפון וחיפה, ואפשרויות התעסוקה היו מוגבלות. המשרד ניסה לשבץ את גב' זידאן במגזר היהודי בצפון, אך גילה שהיא לוקה בחוסר שליטה בשפה העברית. לאחר מכן הציעו לה משרה במזרח ירושלים, אך היא סירבה בטענה שזה רחוק מדי מביתה. בית המשפט הכיר במצבה הקשה של גב' זידאן, אך פסק נגדה, בנימוק כי היענות לבקשתה תפגע בעקרון השוויון, שכן היא תעקוף את הליך ההעברה וההשמה הרגיל של משרד החינוך. הנוהל, המבוסס על קריטריונים אובייקטיביים ושקופים, מבטיח יחס הוגן לכל עובדי ההוראה. יתר על כן, גב' זידאן לא הגישה במועד בקשה להעברה לפי התקנות הרלוונטיות, ומשרד החינוך פעל בסבירות ובתום לב בניסיון למצוא לה שיבוץ חלופי. השופט הדגיש גם את שיקול הדעת הנתון למשרד החינוך כמעסיק וכרשות מנהלית. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי לגב' זידאן אין זכות מוחלטת להעברה וכי פעולות המשרד היו ראויות וסבירות. לפיכך, בקשתה לצו שיחייב את משרד החינוך להעבירה, נדחתה. שני הצדדים נשאו בהוצאות המשפט שלהם, וניתן יהיה לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.