סע"ש 57862-01-18

תקציר

התובע, מר חטיב, הגיש תביעה נגד הנתבע, מר להב, בטענה כי הועסק על ידי מר להב כמתקין מזגנים במשך קרוב לעשור, מינואר 2008 ועד מרץ 2017, וכי מר להב לא סיפק לו הטבות מסוימות להן היה זכאי כשכיר. מר חטיב טען כי לא קיבל תשלום עבור ימי חופשה, דמי הבראה, ביטוח פנסיוני והודעה מוקדמת על פיטורים, וכי מר להב הפר את חוק הגנת השכר בכך שלא הנפיק תלושי שכר. בתוך כך, להב הכחיש כי התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד, וטען כי הם אינם מכירים זה את זה. לאחר בחינת חומר הראיות, פסק בית הדין לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי אכן התקיימו יחסי עבודה בין מר חטיב לבין מר להב. בית המשפט קיבל את עדותו המפורטת והאחידה של מר חטיב על מערכת היחסים האישית והמקצועית ארוכת השנים ביניהם, אשר נתמכה באמירות הסותרות של הנאשם עצמו. צוין כי עדותו של מר חטיב הייתה אמינה יותר וכי מר להב לא הציג גרסה משכנעת ועקבית לאירועים. בהתבסס על גרסתו המקובלת של מר חטיב, קבע בית הדין את תנאי העסקתו, לרבות שכרו היומי, שעמד על 250 ש"ח ליום מינואר 2008 עד מארס 2012, ו-300 ש"ח ליום בין השנים 2012 ל-2017. בית הדין חישב את זכאותו של מר חטיב כתוצאה מהעסקתו, לרבות תשלום עבור ימי חופשה, דמי הבראה והפרשות לביטוח פנסיוני שהיה על מר להב לשלם. כמו כן פסק בית הדין למר חטיב פיצויי פיטורים ותשלום בגין היעדר הודעה מוקדמת בעת פיטוריו, וכן פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר על ידי מר להב. מר להב חויב לשלם למר חטיב 125,215 ש"ח, שכללו את ההטבות האמורות, בצירוף פיצוי בגין איחור בתשלום, ופיצויים לדוגמה בסך 5,000 ש"ח בגין הפרת חוק הגנת השכר. בנוסף, בית המשפט פסק למר חטיב הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, ולמר להב ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין. עוד נקבע בפסק הדין כי מר חטיב יוכל לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וכי הסכומים הנקובים יצברו הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 1.4.2017 ועד למועד התשלום בפועל. ההחלטה ניתנה ביום 26.1.2022 ומר להב יקבל העתק בכתב.