ת"א 4127/02

תקציר

התובעת, ספקית שירותי הסעות, תבעה את הנתבעת, בית חולים, על סך 10,378 ₪, היתרה בגין שירותי ההסעה שסופקו. הנתבעת טענה כי המחירים שנגבו היו מופרזים ולא מוסכמים, כי ההסכם בין הצדדים אינו תקף, וכי חשבונותיה של התובעת כללו כפל חיובים ויתרת חוב לשנת 2001 שלא הוכח. בית המשפט מצא כי ההסכם בין הצדדים תקף, כי המחירים שנגבו היו מוסכמים, וכי טענות הנתבעת בדבר גביית יתר וחיוב כפול אינן משכנעות. עם זאת, בית המשפט הסכים כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת החוב משנת 2001. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 8,709 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות שהוצגו והתנהגות הצדדים במהלך ההסכם וההליכים המשפטיים שבאו בעקבותיו. המפתח לפסק הדין היה תוקפו של ההסכם הראשוני, שחייב את הצדדים, והיעדר ראיות משכנעות שהציגה ההגנה.