ת"צ 12099-08-16

תקציר

מדובר בתביעה ייצוגית נגד קלאב הוטל אילת בנוגע לאופן חישוב דמי האחזקה של יחידות נופש. התובעים, בעלי זכויות הנופש, טענו כי שיטת החישוב הנוכחית לפיה חושבו דמי האחזקה אינה סבירה וגורמת להם לשלם דמי יתר. בית המשפט אישר בעבר שיטת חישוב שונה בפסק דין קודם, שלדעת הנתבעים תגרום להם לסבסד את התובעים. לאחר שנים של התדיינות משפטית וכמה ניסיונות פשרה כושלים, הגיעו הצדדים להסדר חדש. עם זאת, בית המשפט סירב לאשר אותה כפי שהיא, בשל מספר חששות. ראשית, הסדר הפשרה לא היטיב מספיק עם התובעים, במיוחד בכל הנוגע לתשלומי עבר, ובית המשפט הציע להגדיל את אחוזי ההחזר לתובעים ששילמו יותר מדי. שנית, נוסחת דמי האחזקה העתידיים טעונה שיפור כדי למנוע עמלות גבוהות באופן בלתי סביר ולתמרץ את המשך הסכם הנופש. בית המשפט המליץ לאמץ את הצעת הבוחן להבחין בין הוצאות קבועות למשתנות ולקבוע את שיעור ההוצאות הקבועות על 30%. שלישית, בית המשפט דחה חלק מההתנגדויות להסדר הפשרה, לרבות אלה של התאחדות בעלי היחידות ועו"ד ולר, בשל מניעים מפוקפקים ומידע חלקי. לבסוף, בית המשפט הורה לצדדים לשקול לתקן את הסדר הפשרה בהתבסס על המלצות הבודק ופסיקתו, כדי להיטיב יותר עם התובעים, בעיקר בכל הנוגע לתשלומי העבר. לצדדים ניתנו 21 יום להגיש הסדר פשרה פרוצדורלי, כאשר המשפט נקבע ליום 26.2.2020.