בד"א 8/21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס להליכים משמעתיים נגד עו"ד עאיד איברהים, שהורשע בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת ואי מענה לפניות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. התלונה המקורית נגד איברהים כללה שלושה פרטים על מעשה מגונה, כולל הופעה בבית המשפט תחת השפעת אלכוהול, שימוש בכוח כדי להיכנס לבית המשפט וקללות מאבטחים. עם זאת, במסגרת הסדר טיעון תוקנה התלונה כך שתתמקד באירועים אחרים של התבטאויות בלתי הולמות באולם בית המשפט וחוסר מענה לוועדת האתיקה. איברהים הורשע באישומים אלה ונגזרו עליו השעיה על תנאי, קנס של 2,500 שקל והוצאות בסך 3,000 שקל שישולמו ללשכת עורכי הדין. המערערת (ככל הנראה לשכת עורכי הדין) ערערה על פסק הדין, וטענה לעונש חמור יותר שכלל השעיה בפועל. עם זאת, ערכאת הערעור בחרה שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא, וציינה כי המערער הסכים למחוק את העבירה החמורה ביותר מהסדר הטיעון. בית הדין הדגיש כי הוא אינו גובר בקלות ראש על שיקול דעתו של בית הדין המשמעתי באשר לגזירת הדין וכי העונש שהוטל היה בטווח המתאים. יתר על כן, בית המשפט התייחס לעיקרון של "כמות שהופכת לאיכות", כלומר עבירות משמעת חוזרות יכולות להצטבר כדי להצדיק סנקציה חמורה יותר. עם זאת, במקרה זה הסכים בית המשפט עם הדגש ששם בית משפט קמא על התנהגות עתידית ועל האפשרות להטלת מאסר על תנאי אם איברהים יחזור על מעשיו. הערעור נדחה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.