תמ"ש 1111/07

תקציר

פסק דין ארוך זה עוסק בשתי תביעות הנוגעות למשמורת על שני פעוטות שהוריהם מתגרשים. האם טוענת כי היא כשירה לקבל משמורת, מציירת את האב כמשמורן מסוכן, לא יציב ולא מתאים, ומבקשת מבית המשפט לקבוע כי לא יהיו לו זכויות ביקור. היא גם מכפישה את הוריו של האב בטענה שאינם כשירים לטפל בילדים. מנגד, האב טוען כי האם אינה יציבה נפשית, ומספק ראיות ממספר מומחים התומכים בטענתו. התנהגותה של האם בבית המשפט, חוסר שיתוף הפעולה שלה וניסיונותיה הרבים לעכב את ההליכים בטענות שווא ובבקשות לא רלוונטיות מציירים אותה כמי שפועלת בחוסר תום לב. בסופו של דבר, השופט מצדד באב, מוצא אותו כהורה כשיר, ומעניק לו משמורת על הילדים. השופט גם מורה לאם לעבור בדיקה פסיכודיאגנוסטית, ממנה התחמקה, ופוסק לאב הוצאות בסך 30 אלף שקל, תוך שהוא מורה לאם לשלם לאב מזונות. השופט מדגיש כי מצבה הנפשי של האם הופך אותה ללא מתאימה לגידול הילדים, וכי האב, שגילה סבלנות ותבונה לאורך כל ההליך, הוא המשמורן הטוב יותר. ההחלטה מתקבלת מתוך מחשבה על טובת הילדים, תוך מתן עדיפות לצרכיהם הנפשיים והרגשיים על פני ההנחה המשפטית כי אמהות צריכות לקבל משמורת על ילדים קטנים.