תא"ק 31371-02-14

תקציר

התובעת, חברת בנייה, תבעה את הנתבעת, עיריית חדרה, לתשלום שכרה עבור הקמת גני ילדים ובתי ספר, לרבות עבודות פיתוח, בהתאם לחוזה מסגרת בין הצדדים. התובעת טענה כי הנתבע לא שילם לה את מלוא הסכום המגיע לה, וכי היא זכאית לתשלומים נוספים בגין האצת קצב העבודה וריבית פיגורים. התובעת ביססה את תביעתה על חשבונות טרום סופיים שאושרו על ידי נציגי הנתבעת, לרבות מנהל הפרויקט, בהתאם למנגנון הקבוע בחוזה. הנתבע טען כי התובעת אינה זכאית לסכומים הנתבעים, וכי בחשבונות הטרום סופיים נפלו טעויות רבות. עוד טען הנתבע כי התובע אינו זכאי לריבית פיגורים, וכי בכל מקרה סכום הריבית תלוי בגובה החוב המגיע לתובע. הנתבעת הגישה שתי חוות דעת מומחה, מהן עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין החשבונות הטרום סופיים לבין החשבונות הסופיים שהכין המומחה מטעם הנתבעת, אשר הפחיתו את הסכומים להם זכאי התובע. בית המשפט קיבל עקרונית את טענת התובעת, וקבע כי התובעת זכאית לתשלום עבור העבודה שבוצעה בפועל, בהתבסס על החשבונות הטרום-סופיים שאושרו. בית המשפט מצא כי האומדנים והזמנות העבודה היו חסרים באופן משמעותי, וכי זו הייתה אחת הסיבות העיקריות לחריגות בין הצווים המקוריים לבין ביצוע העבודה בפועל. בית המשפט קבע כי על הנתבעת, כרשות ציבורית, מוטלת החובה לפעול בתום לב, בהגינות וללא שרירותיות, והיה עליה להפסיק את העבודה עם היוודע הפערים המשמעותיים, לחשב מחדש את הכמויות ולהוציא הזמנות עבודה חדשות. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת לאשם תורם מצד התובעת בכך שלא דיווחה בזמן אמת על אי התאמת האומדנים לצרכי הביצוע בפועל, שכן הנתבעת ידעה על אי ההתאמות במהלך ביצוע העבודה אך בחרה להמשיך בעבודה. בית המשפט דחה גם את תביעתה של התובעת לתשלום אגרת מהירות, שכן התובעת לא הוכיחה את התקיימותם של התנאים בחוזה, המזכים אותה בתשלום כזה. באשר לגובה התביעה, קבע בית המשפט כי חוות הדעת המומחה מטעם הנתבעת הן בעלות משקל מועט, שכן הן הוכנו באופן חד צדדי ללא השתתפות התובע, ובניגוד לשיטת הבדיקה שנקבעה בחוזה. בית המשפט העדיף את החשבונות הטרום סופיים שאושרו, אשר נבדקו ואושרו בתיאום עם התובעת, בהתאם להוראות החוזה. בית המשפט אישר את תביעת התובע לריבית פיגורים, אך ביצע שני ניכויים מהסכום הנתבע: ראשית, בגין אגרת הריבית, שכן בית המשפט לא פסק אגרה כזו; ושנית, ביחס לחשבונות מסוימים הקשורים לבית הספר גלאור, שבית המשפט אישר בסכום נמוך מהנטען. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לתובע 8,013,442 ₪ בתוספת מע"מ, וריבית פיגורים בשיעור הקבוע בחוזה מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט, שנקבעו בשיעור של 58% מסכום התביעה שנפסק, ושכר טרחת עורך דין בסך 292,500 ₪.