ע"א 9853/01

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את תביעת המערערים לפיצויים מהוועדה המקומית לתכנון ובניה ("הוועדה המקומית") לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בגין ירידת ערך מקרקעיהם שנגרמה עקב תכנית מפורטת מסוימת ("התכנית הפוגעת"). בבעלות המערערים 80% מהחלקה בכפר סבא, הנמצאת בתחום התכנית הפוגעת. התוכנית נכנסה לתוקף בשנת 1981. בשנת 1985 תבעו המערערים פיצויים מהוועדה המקומית, אשר נדחתה על ידי הוועדה המחוזית בשנת 1991. המערערים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בשנת 1998. בית המשפט המחוזי מצא כי התכנית הפוגעת גרמה לירידת ערך מקרקעי המערערים, אך דחה את תביעתם בקובעו כי הוועדה המקומית פטורה מתשלום פיצויים לפי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה. בית המשפט לערעורים הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי התקיימו הדרישות לפטור מפיצויים לפי סעיף 200, ולפיכך דחה את הערעור. בית המשפט קבע, כי התכנית הפוגעת כוללת הוראות הנוגעות לעניינים המפורטים בסעיף 200, וכי הפגיעה בקנייני העוררים הייתה סבירה נוכח שיעורו הזניח של הנזק (2.6% מערך הקרקע), מגמת התכנון הכללית בכפר סבא והאינטרס הציבורי בתכנית, שמטרתה להפחית את צפיפות הדיור ולשפר את איכות החיים. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי השיהוי של המערערים בסך של כעשר שנים בהגשת התביעה לפיצויים, ללא כל הסבר, מצדיק את הפטור מפיצויים, שכן הוא פוגע ביכולתה של הוועדה המקומית לנהל כראוי את ענייניה הכספיים. לבסוף הורה בית המשפט למערערים לשלם 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לוועדה המקומית ו-15,000 ₪ לוועדה המחוזית.