דב"ע נב/12 - 4

תקציר

הפרשה נסובה סביב מכרז שפרסמה צים לתפקיד "מנהל תפעול - אזור אירופה" בלונדון. הסתדרות קציני הים, המערערת, ביקשה מבית הדין האזורי לעצור את הליכי המכרז, בהסתמך על סעיף 6 להסכם העבודה הקיבוצי בין צים לאיגוד, שהגביל לכאורה את מועמדותם של חברי האיגוד. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, מה שגרם לארגון לערער לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור הטיל ספק בחוקיותם של הסדרי ביטחון ארגוניים בהסכמים קיבוציים, ובפרט כאלה המגבילים את חופש העיסוק ופוגעים בעקרון השוויון. בבואו לפרש את חוק הסכמים קיבוציים הדגיש בית המשפט את הצורך בשמירה על עקרונות יסוד חוקתיים, ובהם חופש העיסוק והשוויון. נקבע כי סעיפים בהסכמים קיבוציים הקובעים הסדרי ביטחון ארגוניים, כגון "מפעל סגור" או "מפעל מאורגן", אינם חוקיים וסותרים את זכויות היסוד של העובדים. בית הדין פירש את החוקים הרלוונטיים – חוק הסכמים קיבוציים וחוק שירות התעסוקה – לטובת שמירה על חופש העיסוק ומניעת אפליה. הודגש כי חוקים אלה נועדו להחיל הוראות הסכם קיבוצי על כלל העובדים, ולא רק על חברי ארגון העובדים המעורב. בנוסף, חוק שירות התעסוקה פורש כמכיל רשימה כוללת ולא ממצה של עילות אפליה, ובכך חיזק את עקרון השוויון. כמו כן, הדגיש בית הדין את חובות המשפט הציבורי של ארגוני עובדים, ובפרט ההסתדרות, כלפי עובדיהם. נפסק כי על ארגוני העובדים להפעיל את סמכויותיהם בהגינות, בסבירות וללא אפליה, תוך ייצוג האינטרסים של העובדים בנאמנות ובתום לב. כל הפרה של עקרונות אלה תצדיק התערבות שיפוטית. בסופו של דבר אישר בית המשפט את החלטת בית הדין האזורי והתיר לצים להמשיך במכרז כפי שנוסח במקור. פרשנותו של סעיף 6 להסכם הקיבוצי היטיבה עם עמדת צים, ובית הדין סירב לפרשו באופן שיגביל את חופש העיסוק וינציח אפליה. פסק הדין לא התייחס במפורש לזכותו של ארגון עובדים להעסיק רק את חבריו במפעליו.