עפ"ג 43947-05-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרה המיוחסת לעבירות מס ובצורך בהרתעה וגמול בענישתן, תוך הדגשת ההשפעה השלילית של העבריינות הכלכלית על החברה. המערער אמנם הסיר את המחדל והדבר נשקל על ידי בית משפט קמא, אך השופטים מסכימים עם הערכאה הנמוכה יותר כי אין להפריז בכך או להביא להימנעות ממאסר. גזר דינו של בית משפט קמא, הכולל עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות עצמית, נמצא ראוי ובטווח הענישה הנכון. השופטים מכירים בנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות הסתבכותו האחרונה בעניינים פליליים, אך מדגישים כי עבירות מס צריכות להעדיף הרתעה וגמול על פני שיקולים אישיים. גם חלוף הזמן והמשך ההליך הפלילי נלקחים בחשבון, כאשר בית משפט קמא ציין את השיהוי בהטלת עונש חמור יותר. ערכאת הערעור מכבדת את העונש שהטיל בית משפט קמא, ומוצאת אותו מוצדק ומצוי ברף המקובל, ולפיכך דוחה את הערעור. בנוסף, ההליכים המשמעתיים האחרונים נגד המערער אינם נחשבים כסיבה מספקת להפחתת עונשו עוד יותר. השופטים מסיימים באישור גזר דינו של בית משפט קמא, הכולל עבודות שירות, קנס ויסודות קבועים נוספים, ודוחים את הערעור.