עע"מ 7142/01

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור ולדחות את הערעור שכנגד לאחר ששקל את הטענות הקשורות לטענת השיהוי. Laches היא דוקטרינה משפטית המתמקדת בשיהוי בקביעת זכות או תביעה, והיא כרוכה בהערכת שלושה יסודות: התנהגות העותרים (שיהוי סובייקטיבי), הפגיעה או השינויים שנגרמו לאחרים עקב השיהוי (שיהוי אובייקטיבי) והפגיעה בשלטון החוק. בית המשפט קבע, כי אף שהמשיבים היו יכולים לפעול ביתר מהירות בערעור על ההחלטה המינהלית למתן היתר בנייה, השיהוי לא היה בלתי סביר באופן חמור בהתחשב באופיים הציבורי של העותרים. עם זאת, הושם דגש רב יותר על ההיבט האובייקטיבי, כאשר בית המשפט ציין כי כבר הושקעו בפרויקט כספי ציבור משמעותיים, ועצירת הבנייה תבזבז משאבים אלה במידה רבה, בניגוד לאינטרס הציבורי. למרות בחינת ההיבט של שלטון החוק, בית המשפט לא מצא הפרות חוק חמורות במעשה המינהלי, כאשר כל חריגה מתקנות התכנון היא שולית ולא מהווה הפרה משמעותית של תכנית המתאר הארצית או החוקים. בית המשפט הגיע למסקנה כי פרשנותם של המערערים לדיני התכנון עשויה להיות פגומה, אך אין בה כדי לערער את טענת השיהוי. בעיקרו של דבר, ההשקעה הציבורית הניכרת שכבר נעשתה שקלה שלא לקבל את העתירה בשל השיהוי בהטלת ספק בחוקיות הפרויקט. בעקבות זאת בוטל צו הפסקת העבודה של בית המשפט הקודם ולא חויבו בהוצאות, כאשר כל השופטים המשתתפים הסכימו בהחלטה.