ע"ר 21951-01-20

תקציר

פסק הדין דן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ובבקשה להארכת מועד להגשת הערעור. הערעור הוגש יומיים לאחר המועד האחרון. המערער טען לשני טעמים מיוחדים לשיהוי: מצבו הרפואי של בא כוחו וטעות בירוקרטית בהגשת הבקשה להארכה. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בסיבה הראשונה וראה בסיבה השנייה טעות שגרתית שניתן היה למנוע. בית המשפט הדגיש כי הגשת בקשת הארכה בתוך המועד האחרון לערעור אינה מעניקה ארכה באופן אוטומטי, ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה דנן, הנימוקים שסיפק המערער לא נחשבו לנסיבות מיוחדות. זאת ועוד, בית המשפט טען כי סיכויי הצלחת הערעור נמוכים, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס בעיקרו על קביעות עובדתיות. כמו כן, ההליכים נגד שניים מהנאשמים עוכבו, והמיזם העסקי המעורב קרס. לפיכך החליט בית המשפט לקבל את הערעור, לבטל את החלטת ההארכה הקודמת ולסגור את התיק. בנוסף, חויב המערער לשלם שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים.