ע"פ 3415/23

תקציר

במקרה הנדון, המערער הורשע תחילה בהצתה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין בגין הצתת מסעדה, בכוונה לפגוע באנשים. עם זאת, בית המשפט ציין כי בית המשפט המחוזי הרשיע אותו שלא כדין על יסוד חלופה שלא הוכחה, שכן לא ניתנה למערער הזדמנות להתגונן מפני הטענה כי השריפה נועדה לפגוע ב"רכוש המשמש את הציבור". בית המשפט הגיע למסקנה כי מאחר שגם הכוונה החלופית לפגוע בבני אדם לא הוכחה דיה (בהתחשב בזמן האירוע ובהיעדר ראיות לנוכחות אנשים), יש להגביל את ההרשעה להצתה לפי סעיף 448(א) ללא הוכחת כוונה ספציפית לפגוע. למרות טענות שני הצדדים בנוגע לעונש המאסר, קבע בית המשפט כי ראוי לעשות זאת, בהתחשב בחומרת עבירות ההצתה ובעברו הפלילי של המערער. בכך אושר גזר הדין המקורי ודחה את הערעורים עליו, ואילו עבירת ההרשעה הותאמה לאישום מופחת לפי סעיף 448(א). להחלטה הסכימו ממלא מקום הנשיא א' פוגלמן והשופטת נ' סולברג, שנוסחה על ידי השופט ר' רונן ביום 1.11.2023.