ע"א 943/20

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בתביעת לשון הרע. המערער, שייצג את עצמו, טען כי על השופט לפסול את עצמו בשל משוא פנים הנובע מהצעת פשרה שניתנה במהלך דיון מחוץ לפרוטוקול. המערער התרשם כי ההצעה, שלדעתו העדיפה את המשיב, מעידה על כך שהשופט כבר הכריע בתיק ולחץ עליו לקבלה. המערער הלין גם על אמירותיו הנטענות של השופט, כגון "אני לא חושש מערעורים" ו"אני אוהב ערעורים", וראה בהן ראיה נוספת ללחץ פסול. בנוסף, המערער חלק על המלצת בית המשפט להמשיך ללא הליך הוכחתי. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את בקשת הפסילה, תוך שהיא מדגישה כי הצעת הפשרה שלה אינה אלא ניסיון לנהל את ההליך ביעילות ולחסוך במשאבים, ואין בה כדי להצביע על משוא פנים כלפי המערערת. השופט אף הציע למערער להציג את כל הגנותיו במהלך דיון הוכחות מלא אם הוא סבור שההסדר הפרוצדורלי יביא לעיוות דין. בערעור, שהוגש על ידי בא כוח חדש המייצג את המערער, התבקש למנות שופט אחר לתיק. עם זאת, לאחר עיון בערעור ונספחיו, לא מצא בית המשפט סיבה להאמין כי השופט היה מוטה או כי היה מראית עין של חוסר תקינות. נקבע כי מקובל ואף מעודד שופטים לקחת חלק פעיל בניהול תיקים יעיל ולהציע פשרות, וזה מה שהשופט עשה במקרה זה. הצעת הפשרה עצמה נמצאה סבירה ולא הצביעה על דעה קדומה כלשהי כלפי עמדת המערער. יתר על כן, השופט התיר למערער לחזור בו מההסדר הפרוצדורלי אם סבר כי הוא אינו הוגן, והבטיח דיון מלא בהצגת כל הראיות הרלוונטיות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והשופט המקורי ימשיך לנהל את התיק. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות.