ע"פ 1453-05-09

תקציר

פסק הדין בערעור נדחה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, אשר עלו בקנה אחד עם דברי המערער עצמו. הסככה המדוברת נבנתה ללא ההיתר הדרוש והמערערת הפרה את צו ההריסה המינהלי והמשיכה לבנות ולתפוס את הסככה. הקרקע שעליה הוקמה הסככה אינה חלק מאזור תכנון מקומי, כלומר לא הייתה דרישה להיוועץ ברשות המקומית הרלוונטית. בית המשפט לא מצא פגמים במתן הצו ואישר את החלטת בית המשפט קמא. זאת ועוד, הוסיף בית המשפט שני נימוקים נוספים לדחיית הערעור. הואיל וההליך הוא פלילי מבחינה טכנית אך בעל אופי מינהלי, על המערער למלא אחר החובות הקבועות במשפט המינהלי. על המערער לפעול בידיים נקיות, מה שאין כן כאן. בית המשפט קבע, כי בכך שהמשיך לבנות את הסככה ולאכלס אותה, השמיט המערער את הבסיס לקבלת צו בית משפט לעיכוב או ביטול צו ההריסה המנהלי. התנהלותו של המערער, שכללה בנייה ללא היתר ולאחר מכן ניסיון להכשיר את המבנה בדיעבד, המחישה את חשיבות ביצוע צו ההריסה. תופעה זו, ציין בית המשפט, היא "רעה חולה" של ענף התכנון והבנייה, וההליך המנהלי נועד לעצור את הבנייה הבלתי חוקית במהירות, ללא צורך בהליך פלילי. מטעמים אלה, ואלה שהוצגו בהחלטת בית משפט קמא, נדחה הערעור. ההחלטה לעכב את ביצוע צו ההריסה בוטלה אף היא, אם כי בית המשפט הורה כי הצו לא יבוצע לפני 15 ביוני 2009, כדי לאפשר למערער לשקול את צעדיו הבאים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 6.6.09.