סע"ש 13181-10-19

תקציר

התובעת, עובדת מכירות, תבעה את מעסיקה לשעבר על הטבות תעסוקה שונות. בית הדין לעבודה דחה את רוב טענותיה, אך קיבל חלקית את חלקן. ראשית, התביעה לפיצויי פיטורים נדחתה. בית הדין קיבל את טענת הנתבעת כי התובעת הסכימה לשינוי תנאי העסקתה בכך שתמשיך לעבוד, לאחר שהוצגו בפניה האפשרויות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים או להמשיך בתנאים החדשים. שנית, בית המשפט דחה גם את תביעתה של התובעת לתשלום נוסף בתקופת ההודעה המוקדמת שלאחר התפטרותה. למעסיק יש זכות לוותר על נוכחותו של העובד בתקופה זו, אך עליו לפצות אותו על הזמן שהיה מוכן לעבוד. בית הדין הטיל ספק בכך שהתובעת הייתה מוכנה ומסוגלת לעבוד בתקופה זו שכן יצאה לחופשה והחזירה את רכב החברה והטלפון בתוך תקופת ההודעה המוקדמת. שלישית, תביעת התובע בגין רכיבי שכר פיקטיביים התקבלה בחלקה. בית הדין הסכים כי תוספת "שומר אזור", המשולמת לתובעת לאורך כל תקופת עבודתה ומתועדת בתלושי שכרה, תיחשב כחלק משכרה הרגיל. עוד קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לתוספת זו בגין שבעת החודשים שלא שולמו, בצירוף הפרשים וריביות צמודות. קבלה חלקית נוספת הייתה התביעה להפרשות לקרן הפנסיה של התובעת. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם 18,675 ₪ עבור הפרשות מעביד, שחושבו לפי השכר הממוצע במשק, שכן העמלות לא הותנו בתנאים נוספים מלבד המכירות עצמן. עם זאת, בית הדין דחה את התביעה לאי תשלום שעות נוספות, שכן התובעת לא ציינה את שעות עבודתה הרגילות ולא הוכיחה עבודה בשעות נוספות. למרות שהיו פגמים בתלושי השכר של התובעת, בית המשפט לא פסק כל פיצוי בגין כך, מה גם שהנתבעת תיקנה אותם לפני הגשת התביעה. בסופו של דבר קיבל בית המשפט חלק קטן מתביעות התובעת והורה לנתבעת לשלם 2,100 ₪ עבור תוספת "אזור חיסכון" ו-18,675 ₪ עבור הפרשות לפנסיה, בצירוף הפרשים וריביות צמודות. כל צד היה אחראי להוצאותיו, והאפשרות לערעור כדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים נשמרה.