עמ"ת 69767-05-24

תקציר

לאחר בחינת הראיות וטיעוני הצדדים, החליטה השופטת לדחות את הערעור ואישרה את החלטות בית המשפט קמא. השופט הסכים עם ממצאיו של בית משפט קמא כי התביעה הציגה די ראיות לכאורה כדי להצביע על אשמתו של המערער. זאת ועוד, הסכימה השופטת עם קביעת המסוכנות הנשקפת מהמערער ועם צו מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. השופט הדגיש כי בשלבי המעצר, תפקידו של בית המשפט אינו להעמיק במהימנות העדים או במשקלן של העדויות, אלא בקיומן של נסיבות חריגות. השופט יישם עיקרון זה על המקרה הנוכחי והגיע למסקנה כי בית משפט קמא בחן כראוי את הראיות שהוצגו, לרבות דברי המתלונן, הקלטת שיחת המשטרה והתיעוד הרפואי. השופט גם אישר את החלטת בית המשפט קמא בדבר קיומה של עילת מעצר, בהתחשב בחומרת אירוע האלימות במשפחה לכאורה. השופט התייחס בכבוד להערכתו של בית משפט קמא את הסכנה הנשקפת מהמערערת ולהערכתו את המפקחים המוצעים, ולא מצא עילה להתערב. בסופו של דבר, דחה השופט את הערעור, תוך שהוא מדגיש כי המערער עדיין יכול להציג חלופה אחרת לפיקוח ולאשר את מעצרו של המערער עד תום ההליך המשפטי. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, ותיק החקירה יוחזר לתביעה.